שמירת הריון – מה מגיע לי?

תנאיה של שמירת ההריון

שמירת הריון הוא מצב בו העובדת ההרה אינה יכולה לפקוד את מקום עבודתה, בשל מצבה הרפואי, בזמן ההריון עצמו, למשך ימים רבים ובעקבות היעדרות זו מגיע לה תשלום מהביטוח הלאומי.

על מנת שחופשה בגין מצב רפואי תקרא 'שמירת הריון', יש כמה תנאים שחייבים להתקיים.

שמירת הריון על פי המוסד לביטוח לאומי: "שמירת הריון – היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה: 1. מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב. 2. סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה". (*חוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה – 1995, סעיף 58).

כלומר, על מנת "ליהנות" מדמי הביטוח הלאומי בעבור שמירת הריון, על האישה לענות על אחד משני התנאים הבאים:

* לקבל אישור רפואי, בכתב, אשר אומר כי בשל מצבה הרפואי – הנובע מההריון, האישה לא יכולה להמשיך ולהגיע לעבודה

* אי מציאת עבודה חלופית לעובדת, מצד מעסיקה, לאחר שהתקבל אישור רפואי, בכתב, אשר אומר כי סביבת העבודה הספציפית של האישה ההרה – עלולה לסכן את האישה ו/או את העובד (לדוגמא: סביבת עבודה בעלת חום גבוהה או בעלת קרינה). במקרה וזה המצב, קיימת אפשרות, חוקית, בה המעסיק יבקש אישור רפואי נוסף מרופא תעסוקתי.

תקופתה של שמירת הריון

על מנת להיות זכאית לדמי המוסד לביטוח הלאומי במקרה של שמירת הריון, הביטוח הלאומי מגדיר תקופת זמן מינימלית לאותה שמירה, בנוסף לחוקים בעבור הארכתה: "מבוטחת, שהייתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם הייתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר". (*חוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה – 1995, סעיף 59).

ניתן להבין כי תקופת שמירת ההריון הראשונית חייבת להיות בת 30 ימים לפחות וכל הארכה של שמירה זו, על מנת שתעמוד בתנאי המוסד לביטוח לאומי – בעבור קבלת דמי השמירה, תיספר על פי 14 ימים נוספים ולא פחות.

האם, על פי חוק, כלל הנשים זכאיות לדמי שמירת הריון?

בנוסף לשני התנאים אשר ציינו מעלה, יש עוד מספר נקודות עליהן אותה אישה צריכה לענות:

• האישה חייבת להיות תושבת ישראל
• על האישה היה לשלם דמי ביטוח לאומי במשך לפחות שישה חודשים, מתוך 14 החודשים האחרונים, טרום תחילת שמירת ההריון
• על האישה לא לקבל בתקופת השמירה תשלום אחר, מגורם אחר, שהוא אינו המוסד לביטוח לאומי (כגון, דמי מחלה ממעסיקה)
• במידה וסיבת שמירת ההריון היא מצבה הרפואי של האישה (ולא סביבת עבודתה המסוכנת) על האישה להישאר במשך כל תקופת השמירה בגבולות מדינת ישראל

איך מממשים את הזכות לקבלת דמי שמירת ההריון?

על האישה ההרה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, בדבר שמירת ההריון שלה, מיד בתחילת תקופת השמירה (ולא יאוחר משנה מאותו התאריך).

את התביעה אפשר להגיש באופן מקוון, דרך המחשב וכמובן שקיים גם טופס ידני אשר ניתן למלא ולשלוח, לצד המסמכים הרלוונטיים, בדואר, לסניף הקרוב של הביטוח הלאומי.

במידה וסיבת שמירת ההריון היא מצבה הרפואי של האישה ההרה, יש לצרף לטופס התביעה הרלוונטי אישור רפואי בדבר סיבת שמירת הריון, במידה וסיבת השמירה היא סביבת העבודה המסוכנת של העובדת, יש לצרף לטופס התביעה האמור, מכתב, חתום על ידי המעסיק, המאשר את אופי העבודה ה"בעייתי" בנוסף לאישור שלו כי לא מצא לאישה עבודה בסביבה חלופית.

כמו שהזכרנו קודם, ייתכן שבמצב כזה האישה תתבקש לצרף אישור חתום נוסף, על ידי רופא תעסוקתי. עוד, נציין, כי רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי, יכול לדרוש הבהרות נוספות, מכל סוג שהוא, לגבי האישורים הרפואיים אשר הועברו לו.

נקודות נוספות, פרטניות, המשתנות על פי אופי העבודה של האישה:

• עובדת שכירה –  תידרש להביא ממעסיקה אישור לגבי פרטי עבודתה, כגון מספר חודשי העבודה שלה וסכום השכר שלה בעשרת החודשים האחרונים (במידה והעובדת עבדה אצל מספר מעסיקים שונים, היא תצטרך לצרף טפסים שכאלו מכל מעסיק שהוא).
• עובדת עצמאית – תידרש לציין, על גבי טופס התביעה, מהו סניף הביטוח הלאומי בו היא משלמת את דמי הביטוח שלה.
• עובדת שהייתה בתקופת שיקום מקצועי או הכשרה מקצועית – תידרש לצרף אישור ממשרד הבריאות, או העבודה, בדבר הנתונים הללו, מיקומם הגיאוגרפי ומשך תקופתם.

סכום דמי שמירת ההריון

"גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת … ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב-30, לעניין שכר העבודה הרגיל – היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון". (*חוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה – 1995, סעיף 60).

נסביר…

סכום הכסף היומי, אשר האישה ההרה המצויה בשמירת הריון תקבל, יהיה זהה לסכום השכר אותו היא קיבלה בשלושת החודשים אשר קדמו לתחילת תקופת השמירה, יחד, חלקי 90, או – סכום שכרה בששת החודשים האחרונים, יחד, חלקי 180.

הסכום אשר יקבע יהיה הגבוה מבין השניים, אך בכל מצב – לא יעלה על סכום יומי של: 297.17 ₪.