נכון להיום, על פי הנתונים הרשמיים של רשות האוכלוסין וההגירה, ישנם כ-100,000 עובדים זרים השוהים ומועסקים בישראל באופן חוקי. שלושת התחומים העיקריים בהם יש עובדים זרים הם תחום הסיעוד, תחום הבניין ותחום החקלאות. בנוסף לכך ישנם כמה אלפי עובדים זרים שנחשבים למומחים בתחומם, אך הם מהווים מיעוט קטן מכלל העובדים האלה. בישראל נמצאים גם כ-18,000 עובדים זרים שמעמדם הוא בלתי חוקי.
העובדים הזרים שעובדים בישראל באופן חוקי זכאים לכל זכויות העובדים שלהן זכאי גם כל עובד ישראלי מקומי. מבחינה זו, אין הבדל מהותי בתחום זכויות העבודה בין ישראלים לזרים. אך בכל זאת, מצבם הייחודי של העובדים הזרים דרש קביעת תקנות נוספות שמיוחדות רק להם. זכויות נוספות אלה נועדו כדי להבטיח שהעובדים הזרים לא ינוצלו על ידי המעסיקים שלהם וכי יזכו לחיים של רווחה וכבוד כל עוד הם נמצאים בארץ.
אותם עובדים זרים שמגיעים לעבוד בישראל יכולים להיות פגיעים וחשופים יותר למקרים של ניצול תעסוקתי. הם אינם דוברים את השפה, ולעתים גם מחוסרים רשת קהילתית תומכת שתוכל לסייע להם לעמוד על זכויותיהם.
זכויות עובדים זרים בישראל
כאמור, מבחינת זכויות עובד זר, אותם עובדים זרים זכאים לכל תנאי העבודה הנהוגים בישראל. זה כולל זכויות הנוגעות לימי העבודה ולשעות העבודה, לתשלום על שעות נוספות, לקבלת הפסקה יומית באורך שנקבע בחוק, לשכר מינימום באותו הגובה לו זכאים כל העובדים, לחופשה שנתית, לתשלום של דמי נסיעות ודמי הבראה (אחת לשנה), לביטוח פנסיוני ולפיצויי פיטורין במקרה הצורך.
אלו הן זכויות בסיס שכל עובד בישראל זכאי להן, והעובדים הזרים אינם נבדלים מכל עובד מקומי. זאת מכיוון שזכויות עובדים מגיעות לכל אדם בלי קשר למוצא שלו ולדרך שבה הגיע לעבודה בישראל (כל עוד הוא קיבל אישור חוקי לכך).
פרט לאותן זכויות בסיסיות, ישנן זכויות עבודה לעובד זר שהן ייחודיות למעמד זה. הזכויות הנוספות הן ההבטחה של המעסיק לדאוג למקום מגורים הולם לעובדים הזרים, מתן ביטוח רפואי וכן חתימה על הסכם עבודה מיוחד. למרבה הצער, התנאים האלה לא תמיד מכובדים על ידי מעסיקים שונים ברחבי הארץ, ולא פעם נדרשת אכיפה מצד המדינה כלפי מעסיקים שמשכנים את העובדים הזרים שלהם בתנאים מחפירים ומונעים מהם טיפול רפואי כאשר הם נדרשים לכך. בהקשר הזה, חשוב לציין כי ישנה תקנה מפורשת שאוסרת על המעסיק להחזיק בדרכונו של העובד הזר – פרקטיקה נוספת שקיימת לעתים בארץ.
זכויות עבודה של עובדים זרים – מרכיבי השכר
כפי שנהוג בישראל, המשכורת צריכה להיות משולמת לעובד הזר עד היום התשיעי בחודש שלאחר החודש שעבורו משולמת המשכורת. העובד הזר זכאי להשתכר לפחות בגובה של שכר המינימום (5,300 ₪ לחודש או 29 ₪ לשעה).
אם העובד הזר מועסק בשעות נוספות – הוא חייב לקבל תשלום נוסף עבור שעות אלה, אלא אם כן מדובר בעובד שנמצא בענף הסיעוד וחי בבית של המעסיק שלו. בנוסף לכך, העובדים זכאים לחופשה שנתית לעובד זר. מרכיבי השכר הנוספים של העובדים הזרים הם דמי הבראה, דמי נסיעה, דמי חגים וכן תשלום נוסף עבור העסקה בזמן יום המנוחה השבועי.
הזכות למגורים הולמים לעובד זר
עובדים זרים נבדלים מעובדים ישראלים אחרים בכך שכאשר הם מגיעים לעבודה בארץ הם זקוקים גם למצוא מקום לינה. חוק העובדים הזרים קובע כי המעסיק מחויב לדאוג למגורים הולמים עבור העובדים הזרים שאותם הוא מעסיק. ישנה גם הגדרה בחוק שמפרטת מה הם מגורים הולמים. על פי החוק, מגורים הולמים חייבים לכלול שטח לינה של לפחות 4 מ"ר, ארון בגדים, כלי מיטה, מקרר וכלי אוכל, גישה לשירותים ולמקלחת, תאורה חשמלית, מכונת כביסה בהישג יד, חימום ואוורור, תאורה מתאימה וכן אמצעים לכיבוי אש.
החובה לספק מגורים הולמים חלה על המעסיק החל מיום העבודה הראשון ונמשכת עד מועד של שבוע לאחר סיום העסקת העובד.
חתימה על חוזה עם עובד זר
זכויות העבודה של עובדים זרים כוללות גם דרישה לחתימה על הסכם שיש לו כללים מסוימים. ראשית, החוזה חייב להיערך בשפה שמובנת על ידי העובד. אם העובד לא מבין עברית, החוזה לא יכול להיות מנוסח בעברית, וחייב להיות מתורגם לשפה שאותה העובד דובר ומבין.
ההסכם צריך לפרט את זהות החותמים עליו, את תיאור התפקיד שהעובד עתיד לבצע, את כל מרכיבי השכר של העובד, את הניכויים שירדו משכרו, את חובת המעסיק לגבי מתן ביטוח רפואי, תשלום ביטוח לאומי והסדרת מקום הלינה ההולם וכן את פרטיו של מי שממונה על זכויות העובדים הזרים וכל הדרכים ליצור עימו קשר במקרה הצורך וכן את העובדה שניתן להגיש לו תלונה על המעסיק. חובה על פי חוק לתת עותק גם לעובד, ולשמור עותק נוסף במקום העבודה עצמו.
זכויות של עובדות זרות הנמצאות בהיריון
סוג נוסף של עובדים זרים, או יותר נכון – עובדות זרות, הוא נשים בהיריון. כפי שלנשים ישראליות יש זכויות מסוימות הקשורות לתקופות ההיריון והלידה, כך גם לעובדות זרות שנמצאות בארץ ונמצאות בהיריון. הזכויות כוללות הגנה מפני פיטורין בעקבות ההיריון, איסור על עבודה בשעות נוספות, החובה של המעסיק לאפשר לעובדת לצאת לבדיקות רפואיות ואיסור לפגוע בהיקף המשרה של העובדת או בתנאי העבודה שלה. כל הפרה של זכויות אלו מצד המעסיק יכולה לגרור עיצומים כספיים וגם תביעה כנגדו של העובדת שזכויותיה נפגעו.
חשוב לדעת גם באופן כללי כי כל אדם יכול לפנות בכל עת לממונה על זכויות עובדים זרים בישראל ולהגיש תלונה מסודרת במקרה בו מופרות זכויות כלשהן של עובדת זרה או עובד זר. הזכות הזו שמורה כמובן קודם כל לעובדים עצמם, אך כל אחד יכול להגיש תלונה כזו, גם אם אין לו קשר ישיר כלשהו להעסקת העובד הזר.
לסיכום
עובדים זרים הם אוכלוסייה שמועדת לפורענות מבחינת שמירה על זכויות עובדים. הסיבות לכך הן ברורות למדי – מדובר באנשים שמגיעים ממדינות זרות ומתרבות שונה, הם אינם דוברים עברית ובמקרים רבים מגיעים מרקע סוציו-אקונומי חלש ביותר. בנוסף לכך, הם עלולים לחשוש להתלונן על המעסיק שלהם, גם אם הוא פוגע בזכויות שלהם. לא תמיד תהיה לאותו עובד זר שזכויותיו נפגעו תמיכה חברתית או קהילתית כלשהי, ובמקרים רבים בתחום הסיעוד – העובד הזר מתגורר בבית המעסיק שלו ועלול להיות מבודד.
לכן חשוב מאוד שהמעסיקים של העובדים הזרים בארץ יהיו אחראים מספיק כדי למלא את החוק ולספק תנאי עבודה הוגנים לאוכלוסיית העובדים הזרים. יש לדעת כי הפרה של זכויות עובדים זרים יכולה להוביל לקנסות גבוהים ביותר ואף למאסר. ישנם גורמים רגולטוריים שאחראים על פיקוח על זכויות העבודה של עובדים זרים, וחשוב לפנות אליהם בכל מקרה שבו מתעורר חשד להפרה של זכות כלשהי.
