פיצויי פיטורין

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים👇

פיטרו אותך בואו נוריד רגע את "הקוף" מהגב כל מה שאתם צריכים לדעת בנושא!

מה מגיע לי ומה לא מגיע לי בפיצויים של הפיטורים בעבודה

פיטורין הם דבר טבעי שקורה מפעם לפעם בכל חברה במשק. עבור העובד המפוטר מדובר בחוויה לא נעימה, שיש לה השלכות על מצבו הכלכלי, על המשך הקריירה שלו ולעתים גם על בטחונו העצמי והביטחון המקצועי שלו. יכולות להיות סיבות רבות שיביאו למצב בו המעסיק יחליט לפטר עובד בחברה. לעתים זה בגלל חוסר שביעות רצון מתפקודו המקצועי או האישי של העובד, לעתים מדובר בצמצומים שנעשים עקב היקלעות של החברה לקשיים והצורך לצמצם את כוח האדם, ולעתים מדובר בסיבות אחרות. בכל מקרה, לכל תהליך של פיטורין יש כללים רבים שמחויבים על פי חוק. כללים אלה באים להסדיר את הצורה שבה מתבצע התהליך, את משך הזמן שיש להודיע על כך מראש, את משך הזמן שהעובד מחויב לעבוד ולקבל משכורת לאחר ההחלטה וגם את גובה דמי הפיצויים שהעובד יקבל מהחברה בעקבות הפיטורין. 

עובדים רבים בישראל שנקלעים לתוך הליך פיטורין אינם מודעים לזכויות ולחובות שלהם, והדבר חשוב מאוד. ישנם מעסיקים שלא יהססו לנצל את חוסר המודעות של העובד או העובדת על מנת לפגוע בזכויות שלהם ולא לתת להם פיצויים לפיטורים שלהם הם זכאים. בנוסף לכך, גם כאשר עובד מחליט להתפטר, הדבר צריך להתבצע בצורה מסודרת על פי חוק, ובמקרים מסוימים ישנה זכאות לפיצויים גם במקרה שאותו עובד מתפטר ולא מפוטר. 

על מנת לעשות סדר בתחום המעט סבוך הזה, הכנו עבורכם מדריך עם כל המידע בנוגע להליך הפיטורין ולקבלת כספי פיצויי הפיטורין.  

מהו הליך הפיטורין התקין על פי חוק

כל עובד שהודיעו לו על פיטוריו, זכאי להגן על עצמו ולטעון טיעונים בעד השארתו בתפקידו בהליך שנקרא שימוע לפני פיטורין. השימוע הזה מחויב, כאמור, על פי חוק. מטרת השימוע היא מתן אפשרות לעובד להשמיע את הצד שלו ולהסביר מדוע הוא חושב כי אין לפטר אותו ולהסביר גם את התנהלותו או התנהגותו במקרים מסוימים. 

את ההודעה על השימוע יש לתת לעובד בפרק זמן סביר שיאפשר לו להתכונן לדיון ולהכין את טיעוניו. כמו כן, ההזמנה לשימוע צריכה לכלול פירוט של הסיבות והנסיבות שהובילו להחלטה על מהלך הפיטורין. באופן עקרוני, הליך השימוע אמור להתנהל בצורה אובייקטיבית, והמעסיק צריך להקשיב לטיעוני העובד ולשקול אותם ברצינות. מובן שלא תמיד המעסיק יבחר להתנהל כך, ובמקרים רבים מאוד השימוע הופך להיות אירוע טכני שבו המעסיק כבר קיבל את החלטתו ואינו מתכוון לשנות אותה. במקרים בהם העובד יכול להוכיח כי השימוע היה לפרוטוקול בלבד, יש לכך ערך משפטי והדבר יכול לשמש אותו בתביעה עתידית מול המעסיק. בנוסף לכך, העובד רשאי להביא נציג מטעמו להליך השימוע שייצג אותו וישמיע את טיעוניו. 

במקרים בהם לא מתבצע שימוע כלל, או שהוא מתבצע שלא כדין, בית הדין לענייני עבודה יכול אף לבטל את החלטת הפיטורין ולחייב את המעסיק להחזיר את אותו עובד למשרתו.

מהם פיצויי הפיטורין שלהם אני זכאי?

על פי החוק, כל עובד שעבד לפחות שנה אחת במקום עבודה כלשהו ופוטר לאחר מכן, זכאי לתשלום של פיצויי פיטורין. מכיוון שפרק הזמן המינימלי לקבלת פיצויים הוא שנה אחת, מעסיקים מסוימים מפטרים עובדים לקראת התאריך שבו תחלוף שנה מיום העסקתם, כדי למנוע תשלום של פיצויי פיטורין בעתיד. התנהלות כזו היא בלתי חוקית ובתי הדין לענייני עבודה יכולים לפעול כנגד אותו מעסיק שנוהג כך. במקרים אחרים, המעסיק יפטר את העובד ויעסיק אותו מחדש – כדי למנוע רצף של משך הזמן שבו התקיימו יחסי עובד-מעביד. כדי למנוע מצבים כאלה, שיפגעו בזכויות העובדים – החוק קובע כי אם הייתה הפסקה בהעסקה במשך של עד לחצי שנה – תקופה זו לא תיספר בחישוב הוותק של העובד. כך שאם עובד מסוים עבד בחברה תשעה חודשים, פוטר, והועסק מחדש לאחר חודש לתקופה נוספת של ארבעה חודשים – משך ההעסקה שלו ייחשב שנה וחודש ולא ארבעה חודשים בלבד. במקרה כזה העובד יהיה זכאי לפיצויי הפיטורין ממש כאילו עבד מעל שנה באותה חברה ללא כל הפסקה. 

ישנם מקרים נוספים בהם זכאי העובד לקבלת פיצויי פיטורין לאחר סיום העסקתו. מצב זה יכול לקרות כאשר המעסיק או העובד עצמו נפטרים, החברה פושטת את הרגל או עוברת הליך של פירוק, או כאשר החוזה שנחתם מראש נקבע לתקופה קצובה. בכל המקרים האלה העובד יהיה זכאי לפיצויים גם אם לא חלפה שנה מיום העסקתו בחברה. במקרה של פטירת העובד, הפיצויים יועברו לבני משפחתו שיהיו זכאים לכך.   

מהו מועד תשלום פיצויי פיטורין

את פיצויי הפיטורין יש לשלם לעובד בפרק זמן קצוב. החוק קובע כי הפיצויים צריכים להיות משולמים בתוך כ-15 ימים מהיום שבו תהליך הפיטורין הושלם והסתיימו באופן רשמי יחסי העובד-מעביד בין הצדדים. אם המעסיק לא מעביר בפרק זמן זה את הפיצויים לעובד, העובד זכאי לתבוע את המעביד על הלנת פיצויי פיטורין. הלנת הפיצויים היא בלתי חוקית, והמעביד ייאלץ לפצות את העובד שפוטר על פרק הזמן בו הייתה הלנה בתשלום הפיצויים.

יחד עם זאת, נדיר מאוד בישראל כיום שדמי הפיצויים מועברים בתוך פרק הזמן הקצר הזה. במרבית המקרים לוקח למעסיק בין 30 ל-60 יום על מנת להעביר את הכספים. הסיבה העיקרית לכך היא שלמעשה הפיצויים מחולקים לשני חלקים. חלק אחד משולם לעובד במשכורתו האחרונה, והחלק השני נמצא בקרן הפנסיה של העובד, אליה הופרשו במהלך השנים כספים של פיצויי פיטורין. הכספים שהועברו לקרן ההשתלמות או קרן הפנסיה הם חלק מפיצויי הפיטורין של העובד והוא יכול בתום תקופת ההעסקה להחליט אם לשחרר אותם או להמשיך לצבור אותם כחלק מהקרן שבבעלותו. 

על פי חוק, לכל עובד צריכה להיות קרן פנסיה שאליה מופרשים גם דמי פיצויים, אך במקרה שבו לעובד אין קרן פנסיה מסיבה כלשהי (למרות שהדבר מנוגד לחוק) – המעסיק יהיה חייב לשלם את כל דמי הפיצויים במשכורת האחרונה של אותו עובד.  

מהו גובה פיצויי הפיטורין

גם לגובה פיצויי הפיטורין ישנם כללים ברורים. עבור עובד שמקבל משכורת חודשית גלובלית, דמי הפיצויים יהיו תשלום משכורת אחת עבור כל שנה שעבד בחברה. כלומר, אם העובד עבד כחמש שנים בחברה ופוטר, הוא יהיה זכאי לדמי פיצויים בגובה חמש משכורות. אם בזמן שהעובד הועסק בחברה שכרו הועלה, הסכום הקובע יהיה המשכורת שהוא קיבל בחודש שקדם לפיטוריו. כלומר, גם אם העובד קיבל העלאה בשכרו, החישוב לא יהיה של הסכום החודשי הממוצע שאותו קיבל בכל חמש שנות העסקתו, אלא הסכום הקובע יהיה השכר הנוכחי בטרם פוטר. 

ישנם עובדים רבים שזכאים לפיצויי פיטורין ומקבלים שכר שעתי ולא חודשי. עבור מקרים כאלה החישוב שיש לבצע הוא חישוב ממוצע שעות העבודה החודשיות שעבד במהלך השנה האחרונה והכפלה בשכר השעתי הנוכחי שקיבל לפני ההודעה על הפיטורין. סכום זה ייחשב למשכורת שאותה יש להכפיל במספר השנים שהעובד עבד בחברה. כלומר, אם ממוצע השעות החודשי בשנה היה 100 שעות, והשכר השעתי העדכני היה 35 ₪ לשעה – פיצויי העובד יהיו 3,500 ₪ כפול מספר שנות ההעסקה בחברה. במידה והעובד עבד מעל שנה, החישוב של מספר שנות העבודה יכלול גם חלקי שנה. כלומר, אם העובד השעתי שהוזכר בדוגמה האחרונה היה מועסק כשנה וחצי בחברה – דמי הפיצויים יהיו 3,500 ₪ כפול 1.5 – כלומר 5,250 ₪. 

באילו מקרים ישנה שלילת פיצויי פיטורין

במקרים מסוימים יכולה להישלל הזכאות של העובד המפוטר לקבל דמי פיצויים, גם אם משך העסקתו עלתה על שנה. הדבר קורה בדרך כלל במקרים שבהם העובד נהג שלא ביושר, ביצע פעולה כלשהי במכוון על מנת לפגוע בעסק שבו הוא עובד, עבר על החוק או התנהג בצורה פוגענית שגרמה להחלטה על פיטוריו. מקרים כאלה בדרך כלל מגיעים לבתי הדין – ושם מוכרע האם העובד זכאי לדמי פיצויים או לא. 

מהם דיני העבודה בנוגע להתפטרות?

ישנם לא מעט מקרים בהם עובד זכאי לקבלת פיצויי פיטורים גם אם התפטר בעצמו ממקום העבודה שלו. מקרים אלה המוגדרים בחוק הם: כאשר עובדת מתפטרת בפרק הזמן של תשעה חודשים לאחר לידה כדי להתפנות לטיפול בתינוק; עובדת שהתפטרה מאחר ונאלצה להיכנס למקלט לנשים מוכות; התפטרות כתוצאה ממעבר מגורים מיישוב עירוני ליישוב חקלאי; התפטרות שנובעת ממעבר מגורים של בן או בת הזוג; התפטרות בעקבות הרעה של תנאי ההעסקה מצד המעביד; התפטרות של עובד עונתי, שלאחר עבודה של 3 עונות לא הובטח לו המשך עבודה רציף ולכן בחר להתפטר; עובד שהגיע כבר לגיל הפרישה ובחר להתפטר; עובד שהתפטר על מנת להתגייס לשב"ס או למשטרה והועסק בתפקידו החדש במשך חצי שנה לפחות; הפסקת העבודה בעקבות הדרדרות במצבו הבריאותי של העובד.

ישנם עוד כמה מקרים שבהם התפטרות תוביל לקבלת פיצויי פיטורין, וחשוב לבדוק היטב את כל מקרי זכויות עובד שהתפטר כדי לדעת האם ישנה זכאות כזו במקרים פרטניים שונים.  

מה קורה במקרה של הלנת פיצויי פיטורין?

זכויות עובד שפוטר קובעות כי הלנת פיצויי הפיטורין מתחילה לאחר 15 יום ממועד סיום יחסי עובד-מעביד. אם הפיצויים הועברו בימים 16 עד 30 – הם יהיו מחויבים בתוספת של דמי הצמדה סטנדרטיים. לעומת זאת, אם חלף חודש ומעלה ממועד סיום ההעסקה הרשמי, המעסיק מחויב לפצות את העובד בגובה של 20% מהסכום שהיה צריך להיות משולם לו. מכיוון שמרבית המעסיקים שמשלמים לאחר חודש ומעלה את הפיצויים לא יהיו מעוניינים להוסיף 20% לסכום זה – העובד רשאי לפנות לבית הדין ולתבוע את הפיצוי הזה, שמשולם על הלנת פיצויי הפיטורין.

לסיכום

דיני עבודה פיטורין הם ברורים מאוד בחוק הישראלי ונועדו להגן על העובד המפוטר ולשמור על זכויותיו. שמירת הזכויות מתחילה במתן האפשרות לכל עובד להגן על עצמו בשימוע לפני פיטורין, וממשיך בהסדרת תשלום פיצויים לכל עובד שפוטר ועבד מעל לשנה באותו מקום עבודה. כפי שניתן לראות, ישנן דוגמאות רבות למצבים בהם עובדים שנאלצים להתפטר מסיבות מוצדקות שונות זכאים גם הם לתשלום של דמי פיצויים. 

גובה דמי הפיצויים נקבע על פי מספר השנים שבהן עבד העובד בחברה שממנה פוטר. העובד זכאי לתשלום של משכורת חודש אחת כפול מספר שנים זה. במקרה שבו יש הלנת פיצויי פיטורים בתקופה שעולה על 30 יום – העובד יהיה זכאי לתבוע מהמעסיק דמי פיצוי נוספים בסך 20% מהסכום המקורי שאותו היה אמור לקבל. 

חשוב מאוד שכל עובד יידע את הזכויות שלו וילמד אותן, מפני שלא כל המעסיקים נוהגים בהגינות במקרים של פיטורין או התפטרות, והחוקים בתחום זה נועדו להגן על העובדים בדיוק במקרים כאלה. 

לקבלת ייעוץ ללא עלות השאירו פרטים 👇

לחזור למשהו ספציפי?

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן