מותר לפטר עובד בסמוך לגיל הפרישה?

על פי ספר החוקים של מדינת ישראל, אין איסור על פיטורי עובד הנמצא סמוך לגיל הפרישה שלו. עם זאת, קיים חוק האוסר במפורש על פיטורין על רקע גיל, בשל חשש לאפליה על רקע הגיל. כלומר, מצב בו חברה מעדיפה להעסיק עובדים צעירים בלבד, ונוטה לפטר את כל עובדיה לאחר כמה שנות תעסוקה בהגיעם לגיל מסוים – הוא מצב פסול מעיקרו, שאיננו חוקי. באיזה מצבים הפיטורין יהיו לא חוקיים? על איזה טענות ניתן יהיה לתבוע את המעסיק, או לאיים עליו בתביעה? ומתי הפיטורין נחשבים דווקא מוצדקים?

 גיל הפרישה בישראל

 בישראל, גיל הפרישה הנוכחי הקבוע בחוק משתנה בין גברים לבין נשים. גיל הפרישה עבור גברים הוא 67, בעוד גיל הפרישה של נשים הוא 62. מלבד המושג הכללי "גיל הפרישה", קיים מושג ספציפי יותר – גיל פרישת החובה. גיל פרישת החובה של הגברים והנשים בישראל כאחד הוא 67.

כלומר, אישה שהגיעה לגיל 62 רשאית לצאת לפנסיה, אשר לא תיחשב כפנסיה מוקדמת, אולם היא לא מחויבת לעשות כן. היא רשאית להמשיך לעבוד עד גיל 67, ולפרוש בכל עת על פי רצונה. כמובן ועל פי החוק, למעסיק אסור לפטר את האישה על סמך גילה, ובכך "לקדם" את יציאתה לפנסיה.

גיל 67 הוא גיל פרישת החובה. כלומר, בהגיעם של העובדים לגיל הזה – גברים ונשים כאחד – עליהם לצאת לפנסיה. לעיתים יגיע העובד להסכמה כלשהי עם מקום העבודה לגבי המשך העסקתו, גם בפנסיונר, באותה החברה ובתפקיד דומה. עם זאת, לתקופת הפנסיה ישנן משמעויות כספיות רבות כמו הגדלה משמעותית של גובה המס. המשך ההעסקה אל תוך תקופת הפנסיה לא פוטרת את העובד מתשלום המס ומיתר ההשלכות של תקופת הפנסיה.

 איסור אפליה על רקע גיל

בישראל, פיטורין על רקע גיל נחשבת לאפליה, והיא אסורה על פי חוק. בסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, נקבע במפורש כי אין לפטר עובד או עובדת מחמת גילם. כלומר, אסור בתכלית האיסור לפטר עובד רק משום שהגיע לגיל מבוגר.

חוק זה נועד כמובן להגן על העובדים. במציאות התעסוקתית של ימנו, מציאת עבודה בגיל מבוגר היא משימה מורכבת וקשה ביותר. פיטורין בגיל מבוגר, הסמוך לגיל הפרישה, עשויים להיות בעלי משמעות דרמטית ובלתי-הפיכה עבור העובד. החוק נועד להגן על עובדים בכל הגילאים, כמובן, אולם הוא הופך משמעותי ורלוונטי במיוחד כשעוסקים בעובדים המבוגרים יותר של המשק.

 על רקע איזה סיבות ניתן לפטר?

ניתן לפטר כל עובד על רקע סיבות מקובלות, הנכונות ותקפות לעובדים בכל הגילאים. חוסר מוטיבציה, עבודה לא נאותה, אי-עמידה בדרישות החברה, התנהגות שאיננה הולמת, חוסר התאמה לדרישות התפקיד, הצטמצמות והתייעלות כללית ועוד. סיבות אלו נחשבות מוצדקות, ומותר על פי החוק לפטר את העובד על רקען גם בגיל מבוגר.

עם זאת, יש כאן בעייתיות מסוימת, בעיקר בכל הקשור להתייעלות הכלכלית. העובד המבוגר של החברה יהיה, פעמים רבות, גם העובד הוותיק ביותר שלה. ככל הנראה, עד גיל 60 העובד יספיק לצבור וותק רב ושנות ניסיון לא ספורות כלל. בשל כך, ברוב המקרים העובד בעל המשכורת הגבוהה ביותר בחברה יהיה העובד המבוגר שבה. כלומר, בעת התייעלות כלכלית, לחברה יהיה הכי משתלם לפטר דווקא את עובדיה המבוגרים ביותר – כמעט בכל חברה.

ניתן לראות כי קיים כאן קו דק מאוד בין פיטורין לגיטימיים הסמוכים לגיל הפרישה לבין פיטורין שאינם לגיטימיים ואינם חוקיים. על אף שניתן לפטר במסגרת התייעלות, אין לפטר על רקע גיל – כשגובה המשכורת תהיה, במידה זו או אחרת, כמעט תמיד צמודה לגיל. בשל התחום האפור הזה, שיכול להיות משמעותי מאוד עבור המפוטר או המפוטרת, קיימים פסקי דין רבים הנוגעים לנושא.

 מהו הליך הפיטורין התקין בעת פיטורי עובד הסמוך לגיל הפרישה?

תהליך פיטורין של עובד או עובדת הקרובים לגיל הפרישה חייב קודם כל להתנהל כראוי, כמו כל הליך פיטורין אחר. יש לערוך שימוע לעובד ללא משוא פנים וללא החלטה שהתקבלה מראש, לשמוע את עמדתו ולפרט את הסיבות השונות לפיטורין.

מאחר והנושא הגיע לבתי המשפט פעמים רבות, כפי שצוין, פסקי הדין השונים נתנו קווים מנחים ברורים מאוד בנוגע להליך הפיטורין של עובד בסמוך לגיל הפרישה. בעת השימוע, על המעסיק להתייחס לגילו של העובד. הליך פיטורין שלא יכלול כלל התייחסות לגיל, יהיה הליך שיהיה קל מאוד לפסול בבית המשפט. נוסף על כך, על ההתייחסות לגילו של העובד להיות התייחסות חיובית בלבד. כלומר, לא ניתן להחזיק את גילו של העובד לרעתו, וחובה להחזיקה כנקודת זכות העומדת לרשותו.

מלבד ההתייחסות לגיל, חובה להתייחס גם לתרומתו של העובד לחברה. במסגרת ההתייחסות הזו, על הוותק של העובד להוות שיקול לטובתו. הוותק הרב משמש כעדות לתרומתו הנרחבת של העובד לחברה, ולא על שום דבר אחר. חובה להתייחס גם למידת הצלחתו של העובד בתפקיד, כאשר גם בנקודה זו – הוותק שלו בחברה נחשב באופן כמעט אוטומטי כעדות להצלחתו. אחרי הכל, איזו חברה תעסיק עובד לא-מוצלח במשך שנים רבות כל כך?

אי התייחסות לכל אחד מהאלמנטים הללו בעת הליך הפיטורין, או התייחסות שאיננה נאותה, עשויה להפוך את הליך הפיטורין ללא חוקי. במידה ולא הייתה התייחסות לשלוש הנקודות הללו, ניתן לטעון ביתר קלות כי הפיטורין בוצעו מחמת גילו של העובד, ולכן – הם אינם חוקיים.