נזקי חשיפה לשמש בעבודה - האם זה נחשב תאונת עבודה?
מדינת ישראל זוכה לשמיים שטופי שמש במרבית ימות השנה. עובדים אשר חשופים לשמש במהלך עבודתם חשופים באותה המידה גם לפגיעה בריאותית מנזקיה באופן מתמיד.
במדינה כמו שלנו נזקי חשיפה לשמש בעבודה הוא אינו עניין חדש והוא ידוע לכל. למרות זאת עולות לא פעם סוגיות אשר נוגעות להכרה בנזקים אלו בהקשר של תאונות עבודה.
במאמר זה ננסה לענות על שאלות כלליות אשר נוגעות לסוגייה זו ובאילו מצבים תחשב חשיפה לשמש אשר גרמה נזק לבריאותו של עובד כפגיעה בעבודה והאם עובד זה יכול להיות זכאי לקבלת הכרה זו ולפיצויים הקבועים בחוק לנפגעי עבודה.
ראשית עלינו להבין כיצד מוגדרות בחוק ביטוח לאומי תאונת עבודה ומחלות מקצוע בכדי לבחון האם פגיעה כתוצאה מנזקי שמש יכולה להיכלל בהגדרות אלו.
כיצד מגדיר החוק תאונת עבודה ומחלת מקצוע?
תאונת עבודה – "תאונה תוך כדי ועקב עבודה, לרבות בדרך אליה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק."
מחלת מקצוע – " מחלה לפי רשימת מחלות מוגדרות שנקבעה בתקנות, שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו."
תאונת עבודה
החוק מגדיר את המושג תאונה כאירוע חד פעמי ופתאומי שהתרחש ללא כוונה וניתן לאתר את הזמן והמקום בהם התרחש אותו אירוע אשר גרם פגיעה ונזק. בהגדרה הפשוטה מדובר בנזק פיזי אך היו להגדרה זו הרחבות גם בנוגע לנזק נפשי במהלך השנים.
מחלת מקצוע
היא מחלה אשר מוגדרת ברשימה סגורה של מחלות מקצוע אשר נקבעה בחוק תקנות ביטוח לאומי( בסעיף 85) . למחלות אלו קיים כיסוי ביטוחי מפני פגיעה בעבודה בתנאי שהן נגרמו לעובד בעקבות עבודתו.
הבעייתיות בהגדרה הובילה להתפתחות בפסיקה
על פניו, נראה כי ללא האפשרות לנצל את כספי הפנסיה, לא ניתן לפרוש מרצון לפנסיה מוקדמת. ללא קצבה חודשית או סכום הוני כלשהו, כיצד יוכל האדם להתקיים בשנים שיחלפו עד שיגיע לגיל הפרישה הקבוע בחוק?
יש לכך פתרונות. במקרים רבים, העובד יוכל להגיע להסכמה עם מעסיקו בנוגע לפרישתו המוקדמת. כאשר המעסיק מעוניין גם הוא בפרישת העובד, מסיבות שונות, הוא יוכל להציע לעובד לחתום על הסכם פרישה מוקדמת מרצון.
תוכנו של הסכם זה נוגע בדיוק לשנים שיחלפו בין הפרישה המוקדמת לבין ההגעה לגיל הפרישה הקבוע בחוק.
בהסכם יפורט בדקדוק כיצד המעסיק ידאג לצרכיו הכלכליים של העובד, בתמורה לפרישתו המוקדמת.
במקרים בהם המעסיק מעוניין בפרישתו המוקדמת של העובד, אין הכרח כי מדובר במעסיק המעוניין "להיפטר" מהעובד.
מעסיקים רבים מעודדים יציאה לפנסיה מוקדמת, על ידי מתן תנאים משופרים וכדאיים במיוחד לעובדים המעוניינים לפרוש מרצון.
יש לכך סיבות רבות, ביניהן התייעלות כלכלית של מקום העבודה, אפשרות לרענן את מצבת העובדים ועוד.
תורת המיקרוטרומה
פירוש המושג מיקרו-טראומה :
מיקרו = זעיר , טראומה = פגיעה
על פי תורה זו, לא רק פגיעות מובהקות שנגרמו בעקבות אירוע חד פעמי בודד ייחשבו לתאונה שתזכה את העובד בקבלת פיצויים.
אלא גם רצף של פגיעות זעירות שהן בעלות אופי תאונתי, כלומר כזה שניתן לאתר את הזמן והמקום שבהם התרחשו והצטברותן של רצף הפגיעות גרמו לנזק.
בתביעות לתאונת עבודה המונח "תאונה" מגביל את כוחה של תורת המיקרוטאומה מכיוון שהפסיקה דורשת להעמיד במבחן כל פגיעה בפני עצמה מתוקף הגדרת המונח תאונה.
הרי שבמקרים בהם התביעה נשענת על תורת המיקרוטראומה הטענה היא שהפגיעה נגרמה לעובד בעקבות הצטברותם של רצף מקרים.
בכדי להבהיר את הטענה משתמשים לרוב בדוגמה להמחשת הנזק של סלע אשר טפטוף מתמיד של טיפות מים יצרו בו סדק ולא כתוצאה מזרם שוטף חד פעמי.
האם נזקי חשיפה לשמש בעבודה ייחשבו לתאונת עבודה?
על פי תורת המיקרוטראומה אשר הובילה להתפתחות הפסיקה נזקי חשיפה לשמש בעבודה יכולים להיחשב כתאונת עבודה במידה ויתקיימו במקרה המדובר שלושת הכללים שקבעה הפסיקה בכדי לבסס תורה זו במקרה הנדון.
מהם הכללים לביסוס עילת תורת המיקרוטראומה ?
- יש להציג ראיות ממשיות בכדי להוכיח את קיומה של התשתית העובדתית לקיומן של רצף פעולות אשר חזרו על עצמן באופן קבוע. כאשר כמות הפעולות תהווה גורם מכריע, ככל שכמות האירועים תהייה רבה יותר כך יעלה הסיכוי הסביר שמדובר בפגיעה עקב מיקרוטראומה .
- דיון בסוגייה זו דורש שיתוף פעולה בין אנשי המשפט ואנשי הרפואה. ללא עדות אובייקטיבית של רופא ממוחה לא ניתן לבסס טענה אשר נשענת על מיקרוטראומה. הרופא יהיה הגורם שיקבע כי הצטברותן פגיעות זעירות בעלות אופי תאונתי הן הגורם הישיר של הנזק שנגרם.
- ביסוס קיומו של קשר סיבתי בן רצף הפגיעות והצטברותן לבין העבודה עצמה.
לשני הכללים הראשונים קיימים מבחנים לשם בחינת נסיבות המקרה ובחינת הראיות האובייקטיביות לשם הוכחת תשתית ראייתית עובדתית למיקרוטראומה כגון, איתור סדרה של פעולות, בחינת תדירותן של הפעולות, עמידה בהנחיות לצורך בירור הצד העובדתי ושאלות מנחות לחוקרי המקרה. מדובר בתהליך סבוך ומייגע אך הכרחי לצורך ביסוס התביעה במקרים של פגיעות מנזקי שמש אשר מתבססים על תורת המיקרוטראומה ולא נכללים בהגדרה היבשה של תאונות עבודה וברשימת מחלות מקצוע. נרחיב מעט לגבי הכלל השלישי הקשור בביסוס קיומו של קשר סיבתי.
כיצד ייקבע קשר סיבתי בתביעות נזקי שמש בעבודה ?
לאחר שנאספו כל הנתונים והראיות האובייקטיביות לצורך קביעת תשתית עובדתית אשר מציגה באופן מדויק את כל הפעולות שביצע העובד עקב עבודתו ומה הייתה תדירותן ומשך הזמן שבו ביצע כל פעולה.
תיק התביעה יועבר לבדיקתו של רופא מומחה רלוונטי בכדי לקבוע קשר סיבתי. חוות הדעת הרפואית צריכה להיות מנומקת על פי התשתית העובדתית כפי שהונחה לפניו על ידי חוקר התביעות ועל פיה בלבד.
על פי הפסיקה, במקרים בהם מדובר בפגיעות שנגרמו בדרך המיקרוטראומה צריכה להיקבע על ידי רופא סבירות אשר עולה על 50% כי אכן מתקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של אותו עובד, כפי שהן מוצגות בתשתית העובדתית לבין הפגיעה והנזק שנגרמו לו.
רק לאחר שסבירות כזו תקבע על ידי רופא, ייקבע שיתכן וקיים קשר בין תנאי ההעסקה לבין הפגיעה וניתן יהיה להתקדם בשלבי התביעה לצורך בדיקת מידת תרומתם של תנאי העבודה וההעסקה של אותו עובד מול יתר הגורמים כגון גורמים אישיים בגרימת הנזק שנגרם לעובד בפועל.
שאלות נפוצות בנוגע לנזקי חשיפה לשמש בעבודה
תאונת עבודה – "תאונה תוך כדי ועקב עבודה, לרבות בדרך אליה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק."
מחלת מקצוע – " מחלה לפי רשימת מחלות מוגדרות שנקבעה בתקנות, שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו."
על פי תורת המיקרוטראומה אשר הובילה להתפתחות הפסיקה נזקי חשיפה לשמש בעבודה יכולים להיחשב כתאונת עבודה במידה ויתקיימו במקרה המדובר שלושת הכללים שקבעה הפסיקה בכדי לבסס תורה זו במקרה הנדון.
- הצגת ראיות ממשיות בכדי להוכיח את קיומה של התשתית העובדתית לקיומן של רצף פעולות אשר חזרו על עצמן באופן קבוע
- עדות אובייקטיבית של רופא ממוחה
- ביסוס קיומו של קשר סיבתי בן רצף הפגיעות והצטברותן לבין העבודה עצמה.
במקרים בהם מדובר בפגיעות שנגרמו בדרך המיקרוטראומה צריכה להיקבע על ידי רופא סבירות אשר עולה על 50% כי אכן מתקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של אותו עובד, כפי שהן מוצגות בתשתית העובדתית לבין הפגיעה והנזק שנגרמו לו