נזקי חשיפה לשמש בעבודה

על פי תורת המיקרוטראומה אשר הובילה להתפתחות הפסיקה נזקי חשיפה לשמש בעבודה יכולים להיחשב כתאונת עבודה במידה ויתקיימו במקרה המדובר שלושת הכללים שקבעה הפסיקה בכדי לבסס תורה זו במקרה הנדון. 

מהם הכללים לביסוס עילת תורת המיקרוטראומה ? 

• יש להציג ראיות ממשיות בכדי להוכיח את קיומה של התשתית העובדתית לקיומן של רצף פעולות אשר חזרו על עצמן באופן קבוע. כאשר כמות הפעולות תהווה גורם מכריע, ככל שכמות האירועים תהייה רבה יותר כך יעלה הסיכוי הסביר שמדובר בפגיעה עקב מיקרוטראומה . 
• דיון בסוגייה זו דורש שיתוף פעולה בין אנשי המשפט ואנשי הרפואה. ללא עדות אובייקטיבית של רופא ממוחה לא ניתן לבסס טענה אשר נשענת על מיקרוטראומה. הרופא יהיה הגורם שיקבע כי הצטברותן פגיעות זעירות בעלות אופי תאונתי הן הגורם הישיר של הנזק שנגרם. 
• ביסוס קיומו של קשר סיבתי בן רצף הפגיעות והצטברותן לבין העבודה עצמה. 

לשני הכללים הראשונים קיימים מבחנים לשם בחינת נסיבות המקרה ובחינת הראיות האובייקטיביות לשם הוכחת תשתית ראייתית עובדתית למיקרוטראומה כגון, איתור סדרה של פעולות, בחינת תדירותן של הפעולות, עמידה בהנחיות לצורך בירור הצד העובדתי ושאלות מנחות לחוקרי המקרה. מדובר בתהליך סבוך ומייגע אך הכרחי לצורך ביסוס התביעה במקרים של פגיעות מנזקי שמש אשר מתבססים על תורת המיקרוטראומה ולא נכללים בהגדרה היבשה של תאונות עבודה וברשימת מחלות מקצוע. נרחיב מעט לגבי הכלל השלישי הקשור בביסוס קיומו של קשר סיבתי. 

כיצד ייקבע קשר סיבתי בתביעות נזקי שמש בעבודה ? 

לאחר שנאספו כל הנתונים והראיות האובייקטיביות לצורך קביעת תשתית עובדתית אשר מציגה באופן מדויק את כל הפעולות שביצע העובד עקב עבודתו ומה הייתה תדירותן ומשך הזמן שבו ביצע כל פעולה.

תיק התביעה יועבר לבדיקתו של רופא מומחה רלוונטי בכדי לקבוע קשר סיבתי. חוות הדעת הרפואית צריכה להיות מנומקת על פי התשתית העובדתית כפי שהונחה לפניו על ידי חוקר התביעות ועל פיה בלבד. 

על פי הפסיקה, במקרים בהם מדובר בפגיעות שנגרמו בדרך המיקרוטראומה צריכה להיקבע על ידי רופא סבירות אשר עולה על 50% כי אכן מתקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של אותו עובד, כפי שהן מוצגות בתשתית העובדתית לבין הפגיעה והנזק שנגרמו לו.

רק לאחר שסבירות כזו תקבע על ידי רופא, ייקבע שיתכן וקיים קשר בין תנאי ההעסקה לבין הפגיעה וניתן יהיה להתקדם בשלבי התביעה לצורך בדיקת מידת תרומתם של תנאי העבודה וההעסקה של אותו עובד מול יתר הגורמים כגון גורמים אישיים בגרימת הנזק שנגרם לעובד בפועל.