זכאות הארכת חופשת לידה

חופשת לידה, או בשמה החדש – 'תקופת לידה והורות' (כי הרי, אי אפשר באמת לקרוא לשבועות האלו "חופשה"), היא תקופה אשר כל אישה אשר ילדה, זכאית לה, בהתאם לנתוני העבודה הספציפיים שלה, בחודשים האחרונים שלפני הלידה.

כאמור, אורכה של "חופשה" זו תלוי בוותק העבודה של האמא הטרייה, במשך 12 החודשים שלפני הלידה.

במידה ולאישה קיים ותק עבודה רציף, של שנה לפחות, באותו מקום עבודה – היא זכאית ל- 26 שבועות חופשה, מתוכם רק חלק בתשלום.

במידה ולאישה ותק עבודה רציף, של פחות מ- 12 חודשים, באותו מקום עבודה – היא זכאית ל- 15 שבועות חופשה בלבד, אשר יכולים כולם להיות בתשלום, אך ניתן לדעת זאת רק בהתאם לתנאי הזכאות הספציפיים של אותה עובדת.

עצם ההבדל בזכאות לכספים השונים, נעוצה בתקופת תשלומי דמי הביטוח הלאומי של אותה העובדת.

בנוסף לתקופת הלידה וההורות, החוק מאפשר לאישה אשר ילדה לקחת הארכה של חופשת הלידה, בדמות חופשה ללא תשלום. אך גם בנושא זה קיימות מספר נקודות שחשוב לקחת בחשבון…

שתי אופציות, אשר יוצאות מן הכלל, להארכת חופשת הלידה:

• לידה של יותר מתינוק אחד:

במידה והאישה ילדה זוג תאומים (או יותר) היא זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות שלה בשלושה שבועות נוספים – עבור כל תינוק נוסף. על שלושת השבועות הללו, האישה תמשיך לקבל את כספי דמי הלידה.

• כאשר היולדת, או התינוק, נזקקים לאשפוז:

מקרה זה בהחלט אינו אידיאלי ואנחנו מאחלים רק בריאות. אך במידה וכך קורה ועל היולדת או התינוק להישאר בבית החולים לאשפוז (או במקרה בו אחד מהם חוזר לבית החולים, לאשפוז של 15 ימים ומעלה, במהלך תקופת חופשת הלידה הרגילה), האם תהה זכאית להמשך קבלת כספים, בעבור הימים הנוספים של חופשת הלידה שלה, בהתאם לתשלומים האחרונים שלה עבור הביטוח הלאומי.

הארכת חופשת הלידה, באמצעות חופשה ללא תשלום (חל"ת)

בתום חופשת הלידה, העובדת זכאית להמשיך את תקופת החופש שלה, באמצעות לקיחת חופשה ללא תשלום.

ראוי לציין כי לחופשה שכזו זכאי, על פי חוק, גם הורה שמביא ילד בהליך פונדקאות ("הורה מיועד") וגם הורה מאמץ.

המעסיק לא יכול למנוע מהעובדת שלו לצאת לחופשה מסוג זה (במידה וכך קורה, העובדת יכולה, על פי חוק, לצאת לחופשה ללא הסכמת מעסיקה), נוסף על כך, במשך תקופת החל"ת, כמו גם במשך 60 הימים הראשונים, מתום החל"ת, אסור למעסיק לפטר את העובדת, אסור לו לפגוע בשכרה, בהיקף משרתה ובכל שאר תנאי העבודה שלה (כל זאת אלא אם הוא קיבל היתר בדבר פיטורים, או פגיעה בהיקף המשרה, ממשרד העבודה והרווחה, הממונה על חוק עבודת נשים).

משך תקופת החל"ת שהעובדת רשאית לקחת, הוא רבע מתקופת העבודה שלה אצל מעסיקה האחרון ובכל מקרה שהוא, על משך החופשה לא לעלות על שנה מתאריך הלידה.

על מנת לממש את הזכות לקבלת חופשה ללא תשלום מייד בתום חופשת לידה

העובדת מחויבת לתת למעסיקה הודעה מוקדמת בדבר רצונה להמשיך לחל"ת לאחר חופשת הלידה.

נציין כי החוק לא קבע מועד מסוים בו על היולדת להעביר את בקשתה זו למעסיק, על כן ניתן להסיק כי מחובתה להודיע זאת בזמן "סביר מראש", אשר ייתן למעסיק אפשרות למצוא לה מחליף, למשך כל אותה תקופת היעדרות נוספת.

שימו לב כי קיימים מקומות עבודה, אשר בהסכמים האישיים מול העובדים שלהם, מוזכר סעיף בנוגע להודעה מוקדמת לגבי לקיחת חופשה ללא תשלום, כך שבמידה וקיים סעיף שכזה בהסכם העבודה הספציפי של היולדת, הרי שמחובתה לפעול על פי האמור בסעיף זה.

ניגע לרגע בחוק אשר מתייחס לעובדת זרה, אשר ילדה ומעוניינת לנצל את זכאותה להמשך חופשה ללא תשלום, במקרה הזה, על אותה עובדת להסדיר ולהאריך, מבעוד מועד, את רישיון השהות שלה במדינת ישראל.

מיסים, דמי ביטוח לאומי, הבראה, אבטלה וכיוצא בזה

• המעסיק אינו מחויב להמשיך להפריש כספים לביטוח הפנסיוני, או קרן ההשתלמות של העובדת, במשך תקופת החל"ת.
• בזמן החל"ת, ותק העבודה של העובדת, מפסיק להצטבר.

על כן, כל הזכויות אשר היו יכולות להיצבר במשך תקופת עבודה שכזו, לא יצברו. המשך צבירת הוותק (על כל זכויותיו) יתחיל שוב (מאותה הנקודה בה הפסיק) ברגע חזרת העובדת למקום עבודתה.

• במהלך שני החודשים הראשונים, מסוף תשלום דמי הלידה ליולדת, על המעסיק יהיה לשלם ולהסדיר את תשלומי הביטוח הלאומי של העובדת שלו.

בתום חודשיים ראשונים אלו, יהיה על העובדת להמשיך ולהסדיר את התשלומים וזאת אך ורק בעבור כל חודש מלא בו שהתה בבית.

• במידה והעובדת המשיכה את חופשת הלידה שלה בחופשה ללא תשלום ואז הגישה תביעה לקבלת דמי אבטלה, יהיה על המשרד הממשלתי הרלוונטי, לבדוק מול מעסיקה של אותה העובדת, האם הוא מעוניין לקבל אותה בתום החל"ת, חזרה לעבודה, או לאו.

במידה והמעסיק יאמר כי אינו מעוניין לקבל את העובדת חזרה לעבודה – אזי בקשתה בדבר קבלת דמי אבטלה תאושר.

במידה והמעסיק יאמר כי הוא מעוניין לקבלה חזרה, אך היא זו שאינה מעוניינת – אזי בקשתה בדבר קבלת דמי אבטלה תידחה.

• במידה והאישה מבקשת דמי אבטלה מאחר ומתוקף עבודתה היא נדרשת לעבוד שעות עבודה רציפות וארוכות, ללא כל אפשרות לקצרן ובידיה אישור על כך מהמעסיק – אזי בקשתה בדבר קבלת דמי אבטלה תאושר והיא אינה תאלץ להמתין 90 יום לקבלתם (ככתוב בחוק). כך גם ייקרה במקרים הבאים:
• במידה והמעסיק לא מסוגל להחזיר את העובדת לתפקידה הקודם או שהוא אינו מסוגל להמשיך לספק לה את אותם תנאי העסקה זהים, לתקופת עבודתה בטרם ילדה (בעבור סעיף זה, המעסיק יצטרך לספק מסמכים רלוונטיים בדבר פירוק עסק, מכירתו, סגירתו וכדומה).
• במידה והעובדת גרה במרחק 40 ק"מ, או יותר, ממקום העבודה.
• במידה והעובדת מתניידת באמצעות תחבורה ציבורית, אשר זמני הסדרי התחבורה לא תואמים לשעות הפעילות של המסגרות לגיל הרך.
• במקרה בו המשרה אליה היא צריכה לחזור היא משרה מפוצלת (גם אם מדובר ביום אחד בלבד בשבוע).

במידה ובתום תקופת הלידה וההורות, הלא היא 'חופשת הלידה', האם הטרייה עדיין לא מרגישה מוכנה, מכל סיבה שלא תהיה, לחזור לעבוד, בהחלט שווה שהיא תיקח בחשבון המשך מיידי של החופשה, באמצעות לקיחת חל"ת.

שימו לב כי במידה והמעסיק אינו מאשר את היציאה של היולדת לחופשה שכזו, במידה והוא יפטר אותה בגין כך או יפגע בשכרה או בתנאי עבודתה, היא תוכל להגיש נגדו תביעת פיצויים לאחד מבתי הדין האזוריים לעבודה.