יחסי מרות בעבודה - פירוש, הגדרה, מהי הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות בעבודה. מדוע זה נחשב עונש פלילי בחוק העונשין בין אם זה צה"ל, בעבודה, במשטרה או בארגון אחר. כל מה שצריך לדעת על יחסי מרות!
ההגדרה המילונית של המילה "מרות" היא: "שלטון, סמכות עליונה, אדנות".
מתוך כך נגזר הביטוי – יחסי מרות, גם בהקשר של מקום עבודה.
יחסי מרות מתארים בעצם סוג של מערכת יחסים, אשר במערכת זו – לצד אחד יש שליטה על הצד השני גם באמצעות יכולת השפעה וסמכות עקיפה.
על כן ניתן להבחין כי קיימים מצבים שונים בהם האדם מוצא עצמו בתוך מערכות יחסים בעלי מרות. זה יכול לקרות בבית הספר (מורה מול תלמיד או מנהל בית ספר מול מורה מן המניין), במוסד אקדמי גבוהה (מרצה מול סטודנט), במקום העבודה (מנהל או בעל עסק מול עובד), במסגרת הצבאית (פקוד מול מפקד או מפקד מול קצין בכיר) ועוד…
כחלק מההיררכייה במקומות שונים כגון בתי עסק, קיימים סביבנו אין ספור יחסי מרות כמו בדוגמאות הנ"ל, היחסים הללו הופכים ללא חוקיים כאשר בתוך יחסי המרות הללו מתרחש ניצול.
בכל מקום עבודה יש עובד ויש מעביד
בכל בית עסק יש הרבה עובדים מול מספר מצומצם יחסית של מנהלים.
בכל בית עסק יש הרבה עובדים מול מספר מאד מצומצם של בעלי בית.
ההיררכיה מאד ברורה, מי מנהל ומי מנוהל, ממש כמו בפירמידה, אותה היררכיה היא זו שבונה ושומרת על הסדר וההצלחה, לכל אדם בתוך אותה הפירמידה יש את תפקידו ובמידה וכל אחד מבצע את הגדרת התפקיד שלו על הצד הטוב ביותר – כך הפירמידה נשמרת וגדלה עם הזמן.
לא מן הנמנע שבתוך המערכות האלו ייווצרו קשרי ידידות, חברויות ואף קשרים רומנטיים מסוגים שונים.
קשרים לגיטימיים מול כאלו שלא
אי אפשר לעצור את מערכות היחסים במקומות העבודה.
הרי אנחנו נמצאים שם חמישה או שישה ימים בשבוע, שמונה, תשע שעות ביום, עם אותם אנשים וחוזר חלילה. מתקיימת שפה משותפת, חוויות משותפות, קפה של בוקר, סיגריה וארוחות צהריים משותפות. מדובר בהמון "זמן יחד".
על כן, בלתי נמנע שייווצרו מערכות יחסים קרובות וזה בסדר גמור. כל עוד שני הצדדים מעוניינים בכך.
חיזור במקום העבודה הוא אקט לגיטימי ואפשרי, אך במידה והצד השני מביע חוסר עניין או לחילופין – אי נעימות וסלידה, על הצד המחזר להפסיק ממעשיו באותו הרגע ממש, אחרת – פעולותיו יפסיקו להיחשב ללגיטימיות ויהפכו להיות הטרדה של ממש.
החוק נכנס לפעולה איפה שהגבול עומד
החוק להטרדה מינית במסגרת מקום העבודה מגדיר בעצם מה היא הטרדה מינית:
ברגע שהצד השני מביע, באופן גלוי ומילולי, חוסר עניין אל מול הצד הראשון, אך אותו צד ראשון ממשיך בשלו (בין אם זה מבטים, משפטים מילוליים או פעולות פיזיות) או אז – הפעולה הלגיטימית כביכול, הופכת להטרדה מינית של ממש.
חשוב מאד לדעת כי על המוטרד לבטא את תחושותיו באופן מילולי, מאחר ותחושות והרגשות הן דבר סובייקטיבי בלבד שאל לנו לחשוב שמי שעומד מולנו מבין אותם.
החוק מייחס הבדלים בין הטרדה מינית במסגרת מקום העבודה – כאשר המטריד והמוטרד נמצאים באותו מעמד בהיררכיה של מקום העבודה, אל מול הטרדה מינית שמתבצעת כאשר הצד המטריד בעל השפעה גדולה יותר באותו מקום עבודה. להטרדה מסוג זה, קוראים:
הטרדה מינית, במסגרת מקום העבודה, תוך ניצול יחסי מרות
כאמור, יחסי מרות הם מערכת יחסים בהם לצד אחד יש שליטה והשפעה על הצד השני, חשוב לזכור שהשליטה הזו לא חייבת להיות ישירה (מנהל ישיר) אלא בהחלט מתקיימת גם באופן עקיף.
בגלל שהטרדה מינית, תוך ניצול יחסי מרות, נחשבת להטרדה עוד יותר קשה מהטרדה מינית "רגילה" (מהסיבה שלאדם המוטרד, ככל הנראה, קשה יותר יהיה להביע סירוב או סלידה מהאדם המטריד), החקיקה פסקה מספר סעיפים אשר מנסים לעמוד ולקבוע את מידת הניצול של יחסי המרות.
מתי עולה חשד סביר כי מדובר ביחסי מרות:
- במידה והאדם הממונה הוא זה שיזם את מערכת היחסים
- כאשר לממונה קיימת יכולת השפעה גדולה ומשמעותית כלפי תפקידו, מעמדו ועתידו, בבית העסק, של העובד
- במידה ופער הגילאים בין המעורבים הוא גדול
חשוב להוסיף כי אפילו במידה והעובד ה'זוטר' הוא באמת זה שיצר את הקשר ההתחלתי, החוק עדיין עלול לראות את הסיטואציה כניצול יחסי מרות.
על מנת שהחוק יסיר את האשמה מאותו בעל השפעה, עליו להוכיח, מעבר לכל ספק, שאכן מדובר במערכת יחסים הדדית אמיתית, בהסכמה.
מושג נוסף שהחוק טבע הוא "חזקת יחסי מרות"
כמו שכבר ציינו, כל מערכת יחסים בין עובד אחד לעובד שני, אשר בכיר ממנו – תיקרא מערכת יחסי מרות.
אך ברגע שמתקיימת מערכת יחסי מרות – מינית כלשהי – ייקראו למערכת היחסים הזו: חזקת יחסי מרות.
המשמעות הראשונה והמיידית של מערכת יחסים מסוג זה, היא שעל העובד הבכיר להוכיח מכל וכל כי מערכת היחסים הזו מתקיימת בהסכמה הדדית ורצון משותף של שניי הצדדים – ולא עקב ניצול יחסי מרות.
החוק הגדיל לעשות וקבע שגם במידה ומערכת היחסים אכן החלה ביוזמתו של העובד ה'זוטר' – אין זה קובע באופן חד משמעית שלא מדובר במקרה של ניצול יחסי מרות.
במערכת יחסים מינית, מכל סוג שהוא, בה מתקיימים יחסי מרות, קל מאד להניח כי לצד המוטרד כביכול, יהיה קשה להביע אי הסכמה או התנגדות, מאחר ומי שעומד מולו – הוא מנהלו (הישיר או העקיף).
העובד ה'זוטר' תלוי באותו מנהל אשר מספק לו את מקום העבודה, את הפרנסה.
סביר להניח כי אותו עובד 'זוטר' יחשוש שמא סירוב או התנגדות תגרום לו לאובדן של מקום עבודתו.
אבל אסור לחשוש.
כל אדם חייב לשים את טובתו הנפשית והפיזית במרכז ולדעת שהחוק יעמוד להגנתו במקרה הצורך.
בין אם המטריד הוא עובד מן המניין ובין אם המטריד הוא עובד בכיר, מנהל או בעל עסק…
הטרדה מינית, מכל סוג שהיא, במסגרת מקום העבודה, היא אינה מעשה לגיטימי. היא אינה מעשה חוקי. וחשוב לתת עליה את הדעת, לא להתעלם ולהתלונן.