תאונה תוך סטיה מהדרך לעבודה - מה זה אומר מבחינה משפטית
על פי חוק המוסד לביטוח לאומי, תאונת דרכים אשר התרחשה בדרכו של העובד למקום העבודה או ממנו תהייה מוכרת כתאונת עבודה וזאת מכוח ההגדרה של תאונת עבודה אשר אומרת כי תאונת עבודה היא תאונה אשר נגרמה לעובד במקום עבודתו או בעקבות עבודתו.
אך למרות זאת, ישנם מקרים בהם תאונת הדרכים שהתרחשה בדרך למקום העבודה או ממנו לא תיכלל בהגדרה זו.
בכדי שתאונת דרכים תוגדר כתאונת עבודה, יש להוכיח כי התרחשה במסלול הישיר של העובד למקום עבודתו או ממנו, לכן במקרים של סטיות מהדרך או עצירות שונות בדרך, יכולות באחת לשנות את הגדרתה של התאונה לתאונת דרכים רגילה
כיצד החוק ביטוח לאומי מגדיר זאת?
סעיף 79 – על פי סעיף 79 של חוק הביטוח הלאומי אשר מגדיר קביעה כי פגיעה כתוצאה מתאונה אשר קרתה לעובד בעקבות עבודתו או במקום עבודתו תוגדר כתאונת עבודה.
סעיף 80 – סעיף נוסף אשר מרחיב את הגדרה זו אשר קובע, שגם תאונות אשר אירעו לעובד בדרכו לעבודה, או להיפך, מהעבודה לביתו תחשב גם היא כתאונת עבודה. חשוב לציין שלא מדובר בנסיעה ברכב בלבד, אלא גם בהליכה או כל דרך הגעה אחרת.
סעיף 81 – סעיף זה מבהיר מהי הדרך למקום העבודה והוא מוסיף וקובע כי במידה והעובד סטה מהדרך הישירה (הדרך המקובלת) למקום העבודה או ממנו וסטייה זו לא נעשתה לצרכים הישירים למילוי חובתו על ידי המעביד, תאונת דרכים במקרה זה לא תחשב לתאונת עבודה.
סעיף 81 (ב') – מספק הבהרה נוספת, לאחר שהתעוררו שאלות רבות מהי סטייה מהדרך והוא מגדיר כך: כי סטיות קלות כמו לדוגמה, הורדת הילדים במסגרת חינוכית בדרך לעבודה, לא ייחשבו כסטייה מהדרך הישירה למקום העבודה.
כך תוכלו להבין את מצבכם המשפטי במקרה ואירעה לכם תאונת דרכים בדרככם למקום עבודתכם או ממנו ומסיבה כזו אחרת נאלצם לסטות מהדרך הישירה.
השאלות אשר יעמדו על הפרק במקרה כזה יהיו: מה זו סטייה והאם הסטייה הייתה קלה ועדיין הייתה בתוקף תפקידכם או שהסטייה הייתה משמעותית וללא קשר לעבודכם
מהם הקשיים שעלולים להתעורר בעקבות סעיף 81?
לסעיף 81 קיימת מידה רבה של בעיתיות והוא יוצר לא פעם דיונים רבים בפסיקות שונות בנושא. חלק מדיונים אלו סבו סביב שאלות וויכוחים שביקשו להבהיר באילו מקרים הסטייה נחשבת להפסקה מהדרך הישירה (הדרך המקובלת) למקום העבודה או ממנו.
או באילו מקרים הסטייה מהדרך נחשבת לסטייה של ממש אשר הופכת את תאונת הדרכים שאירעה לעובד לתאונה רגילה ולא לתאונת עבודה.
שאלות התעוררו בעקבות ההגדרה של הפסקת הדרך, האם ההפסקה נמשכה זמן רב או שהייתה הפסקה קצרה בלבד ולא משמעותית. ולגבי סטייה מהדרך, מתי סטייה תחשב לסטייה משמעותית או לסטייה קלה שאין להתייחס אליה.
בנוסף יש שדנו בסוגיה שגם במידה והייתה סטייה תאונת הדרכים אירעה לאחר הסטייה עצמה כבר הסתיימה והעובד המשיך בדרך הישירה ועוד שאלות דומות רבות.
לצורך המחשה של הבעייתיות שבסעיף 81, מקרה של עובד אשר בדרכו למקום עבודתו עצר בקופת חולים לצורך בדיקה רפואית שנקבעה לו מראש אצל רופא מומחה. לאחר שהסתיימה הבדיקה הרפואית המשיך העובד בדרכו הרגילה למקום עבודתו. בדרכו זו היה מעורב בתאונת דרכים בעקבות שמן על הכביש.
העובד נפגע ברגלו באופן משמעותי בעקבות תאונת דרכים זו. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של אותו עובד אשר נפגע בטענה שהייתה קיימת הפסקה או סטייה משמעותית בדרכו הישירה של העובד למקום עבודתו ולכן התאונה לא נחשבת לתאונת עבודה.
בית הדין לענייני עבודה קיבלת את ערעורו של העובד שבו נטען כי התאונה התרחשה רק לאחר הסטייה כאשר חזר העובד לדרכו הישירה למקום עבודתו ולכן התאונה אכן יכולה להיחשב לתאונת עבודה. למרות זאת, המוסד לביטוח לאומי לא קיבל מבחינתו את הערעור ונשאר בשלו.
מקרה זה ממחיש לנו באופן ברור כמה סעיף 81 לחוק יכול להיות בעייתי וכיצד הוא יכול להוות מכשול מבחינת מצבנו המשפטי מול הביטוח הלאומי במקרה של תאונות דרכים שהתרחשו בדרך שהייתה קיימת בה סטייה.
לטובת העניינים אשר נוגעים להדגרות מהי סטייה מהדרך ומהי הפסקה נקבעו כמה כללים וזאת בעקבות הוויכוחים הרבים והשאלות הרבות שהתעוררו סביב סוגיות אלו,
בית הדין לענייני עבודה קבע כמה כללי אצבע שונים אשר מתייחסים להגדרות הללו, תוך קביעת כללים אלו סווגו הספקה או סטייה מהדרך על פי בחינת כל מקרה לגופו על נסיבותיו הספציפיות
כללי אצבע בנוגע להגדרת הפסקה בדרך וסטייה מהדרך
באופן כללי קבע בית הדין לענייני עבודה כי יש להסתכל ולבחון את נושא ההפסקה והסטייה בכמה אופנים. מצד אחד יש לבחון ולבדוק את משך הזמן של אותה הפסקה או סטייה על פי מבחן כמותי ומהצד השני יש לבחון גם את נושא מהות הסטייה או העצירה על פי מבחן מהותי.
לדוגמה, במידה והפסקת הנסיעה בדרכו של העובד הנפגע למקום עבודתו הייתה הפסקה קצרה במסלול הישיר, יתכן מאוד שהפסקה זו לא תפגע בהגדרתה של התאונה כתאונת עבודה. למשל, עובד שנסע למקום עבודתו ועצר בדרך בקיוסק לקנות שתייה וכד'.
בנוגע לסטייה מהדרך, כלומר סטייה מהמסלול הישיר של העובד למקום עבודתו, במקרה ומדובר בסטייה משמעותית אשר מטרתה הייתה לטובת מטרה אשר נוגעת לעובד באופן אישי, ללא קשר לעבודתו, תאונת דרכים שתקרה לעובד במקרה שכזה לא תחשב לתאונת עבודה.
למשל, עובד אשר נסע למקום עבודתו, אך בחר בדרך שונה בכדי לעבור בחנות ספציפית כדי לאסוף משלוח ובכך סטה מהמסלול הישיר למקום עבודתו באופן משמעותי ונפגע בתאונת דרכים.
תאונה זו לא תוגדר כתאונת עבודה מפני שלא התרחשה במסלול הישיר, היא הייתה סטייה משמעותי מהמסלול והייתה לצורך סידורים אישיים.
יחד עם זאת, קיימת פסיקה אשר קובעת כי במקרה ותאונת הדרכים התקיימה לאחר שהעובד סטה ממסלולו, כלומר לאחר שחזר למסלול הישיר למקום עבודתו ותאונת הדרכים התרחשה על מסלולו הישיר ולאחר הסטייה וללא קשר לסטייה.
תאונת הדרכים יכולה להיכנס להגדרה של תאונת עבודה מכיוון שהסטייה מהדרך לא הייתה רלוונטית לתאונה עצמה והעובד כבר היה מצוי בדרכו למקום עבודתו על מסלול ישיר.
למרות קבעת כללי אצבע אלו אשר שואפים להגדיר כמה שניתן את נושא הסטייה מהדרך, עדיין קיימים ותעוררים וויכוחים רבים סביב הנושא ועדיין קיימת הבעייתיות בפסיקות השונות
שאלות נפוצות בנוגע לתאונה תוך סטייה מהדרך לעבודה
במידה והעובד סטה מהדרך הישירה (הדרך המקובלת) למקום העבודה או ממנו וסטייה זו לא נעשתה לצרכים הישירים למילוי חובתו על ידי המעביד, תאונת דרכים במקרה זה לא תחשב לתאונת עבודה.
סטיות קלות כמו לדוגמה, הורדת הילדים במסגרת חינוכית בדרך לעבודה, לא ייחשבו כסטייה מהדרך הישירה למקום העבודה.
