גיל פרישה - מתי יוצאים לגמלאות? האם יש הבדל בין נשים לגברים?
יש כאלה החושבים על גיל הפנסיה, ומתמלאים תקווה וציפייה. עבור אחרים, עבודתם מספקת להם סיפוק ותחושת אושר, והם מתמלאים חששות למחשבה על תקופת הפנסיה. מהו החוק בישראל? מתי ניתן לצאת לפנסיה, ומתי צריך לצאת לפנסיה? מה הם ההבדלים בין גברים ונשים בתחום זה?
גיל הפרישה לפנסיה
בישראל, נקבע בחוק גל הפרישה לפנסיה. גיל הפרישה איננו זהה בהכרח לגיל פרישת החובה. משמעות גיל הפרישה היא שהעובד רשאי לצאת לפנסיה (שאיננה פנסיה מוקדמת), לפתוח את קופת הפנסיה שלו וליהנות מהטבות נוספות הרלוונטיות לפנסיונרים. עם זאת, לא בכל מקרה העובד יהיה מחויב לצאת לפנסיה.
גיל הפרישה לגמלאות בישראל עבור גברים הוא גיל 67, נכון להיום. עד גיל 67, גברים אזרחי ישראל מחויבים להמשיך לעבוד ואינם זכאים להטבות פנסיוניות או לכספי קופת הפנסיה שלהם. עבור נשים, גיל הפרישה לגמלאות הקבוע בישראל הוא 62. בנוגע לגיל זה יש לציין כי זהו הגיל הקבוע בחוק נכון לעכשיו. קיימות יוזמות שונות להעלאת גיל הפרישה לפנסיה עבור נשים. כלומר, נכון להיום, אישה אזרחית ישראל המגיעה לגיל 62 רשאית ליהנות מכלל ההטבות הפנסיוניות וליהנות מכספי קופת הפנסיה שלה.
גיל פרישת החובה לפנסיה
כאמור, גיל הפרישה לגמלאות הקבוע בחוק איננו בהכרח תואם לגיל פרישת החובה הקבוע בחוק. גיל פרישת החובה הוא הגיל בו גברים ונשים מחויבים לצאת לפנסיה (למעט מקרים מסוימים). ככלל, עם ההגעה לגיל פרישת החובה, על העובד לפרוש מעבודתו. קופת הפנסיה שלו נפתחת והוא מתחיל לקבל את כספיה – בין אם בצורת קצבה חודשית ובין אם בצורת סכום הוני. נוסף על כך, חלים עליו כל הכללים הנוגעים לתקופת הפנסיה, על ההטבות ועל החובות.
בישראל, גיל פרישת החובה הקבוע בחוק עבור נשים וגברים כאחד הוא גיל 67. כלומר, עם ההגעה לגיל 67, על העובד לסיים את העסקתו. אין פירוש הדבר שהעובד מסולק: במקרים רבים, העובד רשאי להמשיך ולעבוד במקום עבודתו כפנסיונר. כלומר, הוא ממשיך בעבודתו או במקום עבודתו אולם תחת תנאים אחרים. למשל, עליו לשלם שיעורי מס גבוהים יותר.
ניתן לשים לב כי עבור גברים, גיל הפרישה לגמלאות וגיל פרישת החובה זהים. הפער בין שתי ההגדרות השונות נכון בעיקר עבור נשים.
מתי ניתן להמשיך לעבוד גם לאחר גיל פרישת החובה?
ניתן להמשיך לעבוד גם לאחר ההגעה לגיל פרישת החובה במקרים מסוימים. המקרה הראשון הוא במידה וקיים הסכם – קיבוצי או פרטי – או הסדר כלשהו המסדירים את המשך ההעסקה. בשירות המדינה, למשל, קיים הסדר המאפשר לעובדים להמשיך בעבודתם גם לאחר גיל פרישת החובה.
מקרה אחר הוא מקרה בו העובד מביע את רצונו להמשיך לעבוד. על אף שברמת העיקרון, המעסיק איננו מחויב בהמשך העסקתו של העובד המגיע לגיל פרישת החובה, המעסיק כן מחויב להיות קשוב לרצונותיו של העובד. במקרה כזה, המעסיק מחויב לערוך הליך שימוע מסודר ועל פי כל הנהלים. במהלך השימוע רשאי העובד להשמיע את דבריו, את טיעוניו ואת רצונותיו. לאחר השימוע, עליו להפעיל שיקול דעת אחראי וענייני, ולקבל החלטה אישית הנוגעת לעובד המדובר בלבד. כלומר, החלטה כוללת לפיה "אין מעסיקים לאחר גיל פרישת החובה" איננה מקובלת, ואיננה חוקית. לאחר תהליך זה, העובד רשאי להמשיך בהעסקתו גם לאחר הגעתו לגיל פרישת החובה.
המקרה השלישי בו ניתן להמשיך גם לאחר גיל 67 הוא המקרה הפרטני של הורים ששכלו את בנם או בתם בצבא. עבור הורים שכולים, גיל פרישת החובה הקבוע בחוק שונה: עבור גברים מדובר בגיל 72, ועבור נשים בגיל 71. יש לשים לב כי על אף הדחייה בגיל פרישת החובה, גיל הפרישה לגמלאות של ההורים השכולים איננו דחוי. כלומר, הם רשאים לצאת לגמלאות ככלל אזרחי מדינת ישראל (בגיל 62 לנשים ובגיל 67 לגברים), אולם ביכולתם לדחות את היציאה לפנסיה במידה והם מעוניינים בכך.
פרישת מוקדמת לפנסיה
ניתן להמשיך לעבוד גם לאחר ההגעה לגיל פרישת החובה במקרים מסוימים. המקרה הראשון הוא במידה וקיים הסכם – קיבוצי או פרטי – או הסדר כלשהו המסדירים את המשך ההעסקה. בשירות המדינה, למשל, קיים הסדר המאפשר לעובדים להמשיך בעבודתם גם לאחר גיל פרישת החובה.
מקרה אחר הוא מקרה בו העובד מביע את רצונו להמשיך לעבוד. על אף שברמת העיקרון, המעסיק איננו מחויב בהמשך העסקתו של העובד המגיע לגיל פרישת החובה, המעסיק כן מחויב להיות קשוב לרצונותיו של העובד. במקרה כזה, המעסיק מחויב לערוך הליך שימוע מסודר ועל פי כל הנהלים. במהלך השימוע רשאי העובד להשמיע את דבריו, את טיעוניו ואת רצונותיו. לאחר השימוע, עליו להפעיל שיקול דעת אחראי וענייני, ולקבל החלטה אישית הנוגעת לעובד המדובר בלבד. כלומר, החלטה כוללת לפיה "אין מעסיקים לאחר גיל פרישת החובה" איננה מקובלת, ואיננה חוקית. לאחר תהליך זה, העובד רשאי להמשיך בהעסקתו גם לאחר הגעתו לגיל פרישת החובה.
המקרה השלישי בו ניתן להמשיך גם לאחר גיל 67 הוא המקרה הפרטני של הורים ששכלו את בנם או בתם בצבא. עבור הורים שכולים, גיל פרישת החובה הקבוע בחוק שונה: עבור גברים מדובר בגיל 72, ועבור נשים בגיל 71. יש לשים לב כי על אף הדחייה בגיל פרישת החובה, גיל הפרישה לגמלאות של ההורים השכולים איננו דחוי. כלומר, הם רשאים לצאת לגמלאות ככלל אזרחי מדינת ישראל (בגיל 62 לנשים ובגיל 67 לגברים), אולם ביכולתם לדחות את היציאה לפנסיה במידה והם מעוניינים בכך.
שאלות נפוצות בנוגע למתי יוצאים לגמלאות
ישנם שלושה מושגים עיקריים בתחום הפנסיה – גיל הפרישה לגמלאות, גיל פרישת החובה לגמלאות ופרישה מוקדמת לגמלאות. לכל אחד מהמושגים הללו יש משמעות שונה. יש להכיר את ההבדלים בין המושגים השונים על מנת להגיע למיצוי זכויות מקסימלי.
בהחלט כן. פנסיונרים בישראל רשאים ויכולים להמשיך לעבוד. בישראל, בה תוחלת החיים גבוהה, אנשים בני 67 הם לרוב אנשים בריאים וחזקים המעוניינים להמשיך לעסוק בתחום זה או אחר. תחת כללים מסוימים, פנסיונרים רשאים להמשיך לעבוד גם לאחר פרישתם לגמלאות.
