פדיון דמי הבראה

משמעות 'דמי ההבראה' במדינת ישראל עברה מספר גלגולים ונכון להיום, קשר ישיר בין הביטוי "דמי הבראה" לבין מטרתו במציאות, לא כל כך קיים.

ייעודם המקורי של דמי ההבראה, בעבר, היה בעבור מימון הוצאותיו של עובד לצרכי שהייה בבית הבראה, וכך גם חושבו סכומי כספים אלו, בהסתמך על קבלות אותן מסר במקום עבודתו.

נכון לימינו אנו, דמי הבראה, כהגדרתם – "השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש", אינם תלויים כלל בשהיית העובד באתר נופש או בית הבראה.

אז במה הם כן תלויים כרגע? כל המידע החשוב נמצא ממש פה למטה.

גובה דמי ההבראה:

סכום דמי הבראה מחושב על פי כמות ימים, כאשר לכל יום יש סכום קבוע, בהתאם למקום עבודתו של אותו עובד:

• במגזר הפרטי – 378 ₪ ליום
• במגזר הציבורי – 429 ₪ ליום
• את עובדי הענפים הבאים, החוק מזכה בסכומים גבוהים יותר של דמי הבראה –

עובדי קבלן מטעם חברות כוח אדם, עובדי חברות שמירה ואבטחה, עובדי ניקיון ותחזוקה, עובדי אולמות וגני אירועים, עובדים בענף המלונאות, עובדי בניין ושיפוצים, עובדים בתעשיות האלקטרוניקה, החשמל והמתכת וכן עובדים בשירות המדינה.

דרך קביעת סכום דמי ההבראה של העובד

ראשית חשוב לדעת כי על פי רוב, דמי ההבראה משולמים לעובד באופן רטרואקטיבי, רק החל מסיום שנת העבודה הראשונה של העובד – באותו מקום עבודה.

מכאן, שאחד מהתנאים וקביעת סכום דמי ההבראה, הם תקופת ותק העבודה של העובד.

בנוסף לתקופת הותק, גורם נוסף אשר עשוי להשפיע על סכום כספים אלו, הוא היקף משרת העובד.

דוגמא למספר ימי הבראה במגזר הפרטי:

• עבור שנת עבודה אחת בלבד, העובד יקבל דמי הבראה בעבור חמישה ימים (378 ₪ כפול חמש)
• עבור שנת העבודה השנייה והשלישית, העובד יקבל דמי הבראה עבור שישה ימים
• החל מהשנה הרביעית ועד העשירית, העובד יקבל דמי הבראה עבור שבעה ימים (378 ₪ כפול שבע)
• בעבור ותק עבודה של 11 שנים עד 15, העובד יקבל דמי הבראה עבור שמונה ימים
• בעבור ותק עבודה של 16 שנים עד 19, העובד יקבל דמי הבראה עבור תשעה ימים
• החל מהשנה ה- 20 והלאה, יקבל העובד דמי הבראה, בסכום מקסימלי, בעבור עשרה ימים (378 ₪ כפול עשר)

סכום דמי ההבראה עבור עובד שעתי

עובד אשר שכרו משולם על בסיס מספר שעות העבודה שלו, ובמידה ומספר שעות עבודתו השבועיות קבוע, יחשב את סכום דמי ההבראה שלו על פי הנוסחה הבאה:

מספר שעות העבודה השבועיות, כפול מספר ימי ההבראה להם העובד זכאי – בהתאם לוותק העבודה שלו, כפול הסכום הכספי המגיע לו עבור יום הבראה – כל זאת חלקי 42.

על שום מה 42?…

בשנת 2018, קבע החוק כי שבוע עבודה מלא (כלומר, משרה מלאה), עומד על 42 שעות שבועיות.

שלוש אפשרויות תשלום

בפני המעסיק, עומדות שלוש דרכים שונות עבור תשלום דמי ההבראה:

• אחת לשנה. רוב המעסיקים בוחרים בדרך זו. כך כלל סכום דמי ההבראה השנתיים משולמים לעובד, אחת לשנה, כל שנה – באותו החודש. במידה ויש עובד אשר לא השלים שנת עבודה, בהגיע חודש התשלום האמור – הוא יקבל את כלל סכום דמי ההבראה המגיעים לו, באותו החודש, אבל בשנה שאחרי.
• אחת לחודש. במקרה בו המעסיק בוחר להפריש לעובדים שלו את דמי ההבראה אחת לחודש, ראשית יהיה עליו לציין זאת בהסכמי העבודה השונים, בנוסף, בתלושי השכר החודשיים תתווסף שורה נפרדת, המסכמת את סכום דמי ההבראה, כך שסכומים אלו יהיו מופרדים לחלוטין מכל שאר רכיבי השכר.
• על ידי מימון נופש, במקום תשלום כספי דמי הבראה. אי שם בשנות ה- 90, קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כי במידה והמעסיק מעוניין בכך – קיימת אפשרות לשלם דמי הבראה לעובדים בתצורה של מימון נופש. על מנת שנופש כזה אכן ייחשב כתשלום דמי הבראה, ראשית, על המעסיק לתת לעובד הודעה מראש כי היציאה לנופש תהה על חשבון דמי ההבראה שלו, שנית, על העובד להסכים לכך.

במידה וערכו של הנופש יהיה נמוך מסכום דמי ההבראה המגיעים לעובד, על המעסיק יהיה להשלים את ההפרש בתלוש המשכורת של העובד. חשוב גם לתת את הדעת כי העובד אשר יוצא לנופש בעבור דמי ההבראה שלו, יידרש לשלם מס הכנסה על הנופש, אשר ינוכה משכרו.

חוק זה חוק

גם בנושא תשלום דמי הבראה, במידה והמעסיק מונע מעובדו לקבל את כספים אלו – הוא חשוף לתביעה.

העובד יכול להגיש, כנגד מעסיקו, תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה, יחד עם תביעה לאחד מבתי הדין האזוריים לעבודה במדינת ישראל.

את התביעה בגין תשלומי דמי הבראה שלא שולמו לעובד, ניתן לתבוע בעבור שבע שנות העבודה האחרונות.

זכרו, כל עוד התקיימו יחסי עבודה בין העובד למעסיקו, במשך שנה שלמה, ללא כל קשר בתדירות ימי העבודה והיקף המשרה, אותו עובד זכאי לדמי הבראה בסכומים כאלה או אחרים.

במידה ואתם צריכים עזרה עם חישוב דמי ההבראה המגיעים לכם, ניתן להיכנס לאתר האינטרנט הרשמי של 'עמותת קו לעובד' ולמצוא שם מחשבון, אשר בהתאם למידע אשר תזינו בו – יחשב את סכום דמי ההבראה הרלוונטי לכם.