חוק הטיפים במסעדות: האם טיפ / תשר למלצר במסעדה נחשב חלק של משכורת שכר עבודה שעתי? הכל על זכויות מלצרים & מלצריות בישראל. אם המסעדה לא פועלת כראוי, אולי מגיע לך פיצוי? שווה בדיקה!
בשנים האחרונות חלו שינויים חוקתיים בהתנהלותם של מסעדות, בתי קפה וברים, אל מול הטיפים אשר מקבלים אנשי השירות (מלצרים וברמנים) מהלקוחות.
הבקשה עבור שינוי המצב, אשר היה קיים בהתנהלות עם הטיפים ועם צורת ההעסקה של אותם אנשי (אשר עד אז הייתה מעט "מתחת לרדאר" של החוק במדינת ישראל) הגיעה בראש ובראשונה מנציגי המלצרים עצמם, אשר התאגדו יחדיו.
כך, בשנת 2018, לאחר מאבק של התאגדות המלצרים בארץ, בית הדין הארצי לעבודה בירושלים פסק חוקים מאד הדוקים וספציפיים כלפי התנהלות בעלי המסעדות, בתי הקפה והברים אל מול אותם טיפים.
בסופו של יום (או בסופו של חוק) ניתן להתווכח בסוגיה של – האם אותם חוקים אכן מיטיבים עם אנשי השירות או שמא השינויים הללו דווקא פגעו בכיסם של אותם עובדים.
כך או כך, כעת קיים 'חוק הטיפים' וכל בתי העסק הרלוונטיים מחויבים להתיישר ולעבוד על פיו.
טיפ = תשר, הוא אותו תשלום אשר ניתן לאנשי השירות השונים, על ידי הלקוחות, כתוספת לחשבון הרגיל אשר הם משלמים בעבור ההזמנה שלהם.
החוק, החדש יחסית, אומר ש: החל מחודש ינואר, שנת 2019, אותו תשר ייחשב כהכנסה של בית העסק לכל דבר וכתוצאה מכך, הוא ייחשב לחלק בלתי נפרד מהשכר אשר המעסיק משלם לנותני השירות אותם הוא מעסיק.
הכל התחיל אי שם בשנת 2018...
בחודש השלישי לשנת 2018, קבע בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פסק דין – אשר לא היה כמותו עדיין, פסק דין אשר מכניס אל תוך מסגרתו של החוק, שהיא בין השאר גם מסגרת המס, את אותם טיפים אשר מקבלים אנשי השירות במסעדות, בתי קפה וברים.
אותה קביעה הייתה רלוונטית והשפיעה, דה אז, על יותר מ- 250,000 עובדי ענף המסעדות והברים ורובה נכנס לתוקף החל מה- 1 לינואר שנת 2019.
וכך נכתב:
"…מציאות רבת שנים זו משמעה כי מתן התשר היה לנוהג מושרש היטב, העולה כמעט כדי נורמה משפטית בת תוקף. נורמה שלפיה, מתוך תחושת מחויבות ולא כמחווה רצונית, משולם התשר למסעדה על ידי הלקוח ומחולק על ידי בעל המסעדה בין נותני השירות ללקוח, כשכר עבודה עבור עבודתם הרגילה.
כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו. זאת, גם אם התשר שולם ישירות למלצר, גם אם הוא לא עבר דרך הקופה, גם אם שולם באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה וגם אם הוא לא נרשם בספרי המסעדה או ביומן השירות" (*מתוך פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, אשר יושב בירושלים, שנת 2018).
כך ניתן להבין שבעקבות פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, טיפ יחשב כהכנסה של העסק לכל דבר ובהתאם לכך הוא יהיה חלק בלתי נפרד משכר העבודה אשר משולם לאנשי הצוות השונים על ידי המעסיקים שלהם (בין אם אותו טיפ נרשם בקופת המעסיק ובין אם לאו).
החוק בעצם 'נירמל' את מקצוע המלצרות והכניס אותו תחת מטריית פיקוח החוק. מכאן והלאה על המעסיק לשלם בעבור אנשי השירות של העסק אשר בבעלותו, את כל חובותיו – בתור מעסיק לכל דבר ועניין: חובת המעסיק לשלם למלצרים סכום שעתי של (לפחות) שכר מינימום, דמי מחלה, דמי חופשה, פיצויי פיטורים, הפרשות לביטוח לאומי, ביטוח פנסיה וכדומה…
הידעתם מי נשאר עדיין מחוץ לחוק? - מלצרים באולמות אירועים
פסק הדין אשר קבע את 'חוק הטיפים' בעבור אנשי שירות במסעדות, בבתי קפה ובברים – התייחס כאמור לענף המסעדות בלבד ולא נתן שום התייחסות לגבי נותני שירות, בתפקידים זהים, אשר מועסקים באולמות ובגני אירועים.
מתוך כך נכתב 'צו הרחבה לאולמות וגני אירועים', אשר קובע כי דמי שירות (טיפ) וכל תשלום אחר אשר ישאירו אורחי האירוע לאנשי הצוות השונים, בעקבות שירותם, דווקא לא ייחשב כחלק משכר העבודה שלהם ועל כן, על המעסיקים לשלם לעובדיהם את שכר המינימום (או יותר) השעתי, יחד עם כלל התוספות אשר מגיעות, על פי חוק, לאותם עובדים וכל זאת – בנוסף לטיפ אשר קיבלו.
שכרו של איש הצוות נקבע אל מול המעסיק ומתוכו אין לנכות את סכומי המיסים והביטוחים השונים, גם כאשר שכר זה גבוהה משכר המינימום הקבוע בחוק
קיימות הפרשות שונות אשר מחובתו של המעסיק לשלם, עבור אנשי השירות שלו, במקום העסק אשר בבעלותו:
* עבור עובדות, נשים, מעל גיל 20 ועבור עובדים, גברים, מעל גיל 21, חובה על המעסיק להפריש כספים לביטוח פנסיוני, כזה או אחר
* במידה ולאיש השירות לא קיים עדיין ביטוח פנסיוני – מחובתו של המעסיק לפתוח לו אחד כזה
* במידה ולאיש השירות כן קיים ביטוח פנסיוני, בזמן תחילת עבודתו – מחובתו של המעסיק להפריש את הכספים הרלוונטיים, החל מיום עבודתו הראשון של איש הצוות. את הפרשות אלו המעסיק יכול להתחיל להפריש מיום עבודתו הראשון של איש הצוות שלו, או שלושה חודשים לאחר תחילת העבודה של אותו איש הצוות – אך באופן רטרואקטיבי על כלל התקופה שעברה.
* על איש השירות לשלם מס הכנסה בגין הכנסותיו, בהתאם למדרגת המס בה הוא נמצא ובהתחשב בנתוניו האישיים האינדבידואלים.
מה עוד חשוב לדעת בנוגע אל זכויות מלצרים / מלצריות?
הרי ידוע כי עבודת מלצרות (כמו גם עבודה בתוך בר) בבתי קפה, מסעדות וברים, בישראל, מספקת הכנסה לא מעטה עבור אותם אנשי שירות.
אך עבודה מסוג זה מביאה עימה, לעיתים, גם קשיים: זו עבודה פיזית, במשמרות ארוכות בעלות מטלות רבות, בנוסף לכך על אנשי השירות להיעזר בסבלנות וסובלנות כלפי לקוחותיהם השונים… וכל זאת, לעיתים, בשעות מסביב לשעון.
עד לשנת 2019 זה היה המלצר אל מול המעסיק, בלבד.
כל בעל עסק יכול היה לפעול על פי ראות עיניו האישית, בכל הנוגע לשכר צוות הפלור שלו (מלצרים וברמנים, אנשי השירות) ובכל הנוגע לזכויותיהם (כגון ימי מחלה, ותשלום עבור הביטוחים השונים).
משנת 2019 והלאה, החוק החל לתת גב גם לאנשי שירות אלו.
בכך שהוא דואג לשכרם, כמו גם לתנאיהם הסוציאליים.
וכתשובה לשאלתנו, בשורה התחתונה:
כן. החל משנת 2019, הטיפ למלצר מהווה חלק משכר העבודה השעתי שלו, אשר נקבע מבעוד מועד אל מול המעסיק
(בין אם זה שכר מינימום ובין אם יותר).
