חברה פושטת רגל או נכנסת להליכי פירוק? מה מגיע לעובדים? זכויות עובדים בשלב פירוק חברה או תאגיד, פשיטת רגל של מעסיק - חוק ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד!
עובדים שכרים אשר מקום העבודה שלהם עומד בפני פירוק או פשיטת רגל,
עומדים אל מול מציאות חדשה ללא אפשרויות הצלה.
מקום העבודה שלהם נסגר, הם מפוטרים ומשכורותיהם חודלות מלהגיע.
לצערנו, במקרים רבים כאלו, בהם בית העסק נקלע לקשיים כלכליים, אשר מביאים בסופו של יום – לסגירתו, העברת משכורות העובדים מתעכבת, כך שלמעשה, הם מוצאים עצמם כמי שעבדו לחינם, לעיתים, במשך כמה חודשים.
מקרים שכאלו עלולים להביא את העובדים הן לבעיות כלכליות והן לקשיים במציאת עבודה חדשה.
על כן, קיימים מספר חוקים, תחת המוסד לביטוח לאומי,
אשר עוזרים לעובדים שנקלעו לסיטואציה לא נעימה שכזו.
עובדים שכירים אשר על מקום עבודתם מונח צו פירוק או צו פשיטת רגל, זכאים לתשלום גמלה כספית מהמוסד לביטוח לאומי – זאת מגיעה להם גם עבור שכר העבודה אשר מגיע להם, אותו לא קיבלו וגם בעבור פיצויי פיטורים, באם המעסיק חייב להם.
עוד נוסיף כי עובד שמקום עבודתו נמצא בפני סגירה, יכול, בנוסף, לבקש מקופת הגמל שלו לתבוע את חוב המעסיק וכשזה יתקבל, הכספים יכנסו ישירות לאותה הקופה. בתביעה מסוג זה, תובעת קופת הגמל עצמה, את הביטוח הלאומי, עבור חובו של המעסיק לקופה ובעבור הניכויים שהיה מחויב להעביר לעובד.
אלו עובדים זכאים לגמלה זו ואלו עובדים אינם:
המוסד לביטוח לאומי הוסיף מספר התניות בנוגע לעובדים הזכאים לגמלה המדוברת.
מי זכאי?
- עובד שכיר, אשר מקום עבודתו עומד בפני צו פירוק, צו פשיטת רגל או צו לפתיחת הליכים
- חבר באגודה שיתופית, אשר עובד במפעל השייך לאגודה, או – עובד מטעם האגודה
- עובד מיהודה ושומרון או מהרשות הפלסטינית ועובדים זרים – אשר שוהים בארץ כחוק
- שאירים של עובד שכיר שנפטר, אשר עמד בכל תנאי הזכאות הרלוונטיים
מי אינו זכאי?
- בעל שליטה בחברת מעטים
- עובד עצמאי
- עובד מיהודה ושומרון או מהרשות הפלסטינית ועובדים זרים – אשר שוהים בארץ שלא כחוק
תהליכי הגשת התביעה והטיפול בה, אל מול המוסד לביטוח לאומי
תחילה על העובד להגיש טופס תביעה, דרך אתר האינטרנט הרשמי של המוסד לביטוח לאומי.
באתר קיימים שני טפסים רלוונטיים. האחד, עבור תביעת הגמלה מהביטוח הלאומי והשני, עבור תביעת תשלום לקופת הגמל.
כחלק מהגשת התביעות הללו, על העובד יהיה לצרף מסמכים שונים, לדוגמת: תלושי שכר אחרונים, אישורים מקופת הגמל, ייפוי כוח רלוונטיים ועוד…
מבחינת הטיפול בתביעה, מצדו של המוסד לביטוח לאומי, קיימות מספר אפשרויות שונות, אשר תלויות למעשה, במקום העבודה הספציפי של העובד, יחד עם הצו העומד מולו.
כל אפשרות שכזו מציגה פיצוי מעט שונה לעובד:
- כאשר המעסיק הוא אדם פרטי: תשולם לעובד גמלה מלאה, גם עבור שכר העבודה שלו וגם בעבור פיצויי פיטורים.
- כאשר המעסיק הוא תאגיד, אשר ניתן כנגדו צו פתיחת תהליכים: תשולם לעובד גמלה חלקית, רק עבור שכר העבודה שלו.
- כאשר מדובר בפירוק של תאגיד, על ידי בית משפט: תשולם לעובד גמלה מלאה, גם עבור שכר העבודה שלו וגם עבור פיצויי פיטורים.
- כאשר מדובר בשיקום כלכלי של תאגיד, אשר תוכניות השיקום שלו, או מכירת הפעילות שלו – אושרו על ידי בית משפט – אך העובד לא חזר לעבוד באותו התאגיד: הגמלה שאותו עובד יקבל תהה גם עבור שארית רכיבי השכר החסרים לו וגם עבור פיצויי פיטורים.
תביעה לתשלום חוב לקופת הגמל
לגבי תביעה מסוג זה, על פי רוב, בעת פרסום מתן הצו כלפי בית העסק, קופות הגמל של העובדים יגישו, בשם כלל העובדים, את התביעות הרלוונטיות, באופן ישיר ואוטומטי.
במידה ומסיבה כזו או אחרת, קופת הגמל של העובד אינה הגישה את התביעה, על העובד יהיה לעדכן את קופת הגמל שלו בנושא ולהגיש לה, בעצמו, את התביעה על מנת שהיא תעביר אותה הלאה.
מה נכלל ומה לא נכלל במקרה של תביעה כזו?
תחת חישוב השכר אשר מגיע לעובד, נכנסים באופן אוטומטי, בנוסף לשכר היסוד, גם רכיבי שכר אלו:
- תוספת ותק
- תוספת עבור משפחה גרעינית
- תוספות מקצועיות כאלו ואחרות
תוספות אשר לא נכנסות באופן אוטומטי, אך כן ניתן לקבל בגינם תשלום, הם אלו:
- הודעה מוקדמת בגין פיטורים, כמובן שתשלום זה תלוי בוותק העובד באותו מקום עבודה
- הפרשי שכר, באם היו
- פדיון ימי חופשה, בהתאם לחוק החופשה השנתית
- דמי הבראה אשר לא שולמו עד לתאריך סיום ההעסקה של העובד
- כספים עבור ביגוד, במידה ורכיב זה קיים בחוזה העבודה של העובד
- פדיון ימי חג, בהתאם לכתוב בחוק
- משכורת י"ג, בהתאם לכתוב בחוק
רכיבי השכר הבאים, כלל לא ייכללו בגמלת הביטוח הלאומי:
- החזרי הוצאות שונים, כגון: טלפון ואחזקת רכב
- דמי אכילה, שתיה, לינה (אש"ל)
- פדיון ימי מחלה
עובדים, הם אלו אשר מניעים עסק.
לולא אותם עובדים – עסק לא יכול להתקיים.
אך המציאות היא כזו, כי לא כל בית עסק ממשיך להתקיים לנצח, כך שלעיתים עובדים שכירים עלולים למצוא עצמם מול מקום עבודה שנסגר,
בין אם מדובר בפשיטת רגל או צו פירוק.
במצבים כאלו המדינה, בעזרת המוסד לביטוח לאומי, מתערבת, ומפצה את אותם עובדים בסכומים הכספיים השונים אשר מגיעים להם, אותם לא קיבלו מפאת סגירת בית העסק.
החברה בפירוק ופשיטת רגל, מה מגיע לעובדים? שאלות נפוצות:
בהחלט כן. במידה והביטוח הלאומי דחה את תביעת העובד, הוא רשאי לערער על החלטה זו, בהגשת תלונה למוסד המשפטי המוסמך לניהול הליכי חדלות פירעון כנגד מעסיקים.
בהחלט לא. חשוב לזכור שגמלה מסוג זה לא ניתנת להעברה, כמו גם לעיקול.
מהגמלה האמורה ינוכו, על פי החוק, ניכויים עבור: מס הכנסה, דמי ביטוח בריאות ודמי ביטוח לאומי.
שארים, על פי ההגדרה של חוק זה, הם אלו ה"קרובים לשולחנו של הנפטר" – כלומר, בני הזוג וילדים.
הקצבה שאותם שארים יקבלו תהיה זהה לזו שהעובד היה מקבל, לו היה בן החיים.
