דמי חג לעובדים

• שנת 1922, חוקי המנדט הבריטי:

"כל האנשים בארץ ישראל ייהנו מחופש מצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הציבורי והמוסר יהיו נשמרים".

• שנת 1948, הכרזת העצמאות:

"מדינת ישראל… תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות."

• לאורך השנים, פסקי דין שונים, מאת בית המשפט העליון:

"במדינת ישראל, כל אדם רשאי לחיות בה באמונתו ולעבוד את אלוהיו על פי דרכו ועל פי הכרתו, ורשויות המדינה שבה שוקדות על כך כי איש לא ירדף בשל אמונתו הדתית או בשל היעדרה".

אם כן. חופש דת, חופש אמונה וחופש פולחן, מתקיימים במדינת ישראל, על פי חוק, כבר שנים רבות וכל זאת, תקף על כלל הדתות השונות של הציבור הישראלי, אשר עיקרן במדינה הן: יהודית, מוסלמית, נוצרית ודרוזית.

אם כן, על המשק הישראלי לקבל את כל הדתות על כל חגיהן. נושא זה מגיע, בהכרח – יחד עם ימי חופש קבועים בשנה.

ומה לגבי דמי חג – כלומר, תשלום עבור אותם ימי היעדרותו של העובד, בשל חגו… האם יש חוק לגבי זה?

אלוקים, הנביא מוחמד, ישו וחמזה בן-עלי נפגשים…

נשמע קצת כמו התחלה של בדיחה?

…לדת היהודית יש שישה חגים, אשר בגינם ניתנים ימי חופש לעובדים:

• ראש השנה
• יום כיפור
• סוכות
• פסח
• יום העצמאות
• שבועות

לאוכלוסייה היהודית, בשל חגיהם, מגיעים בשנה, סך הכל – תשעה ימי חופש.

לדת המוסלמית יש שישה חגים, אשר בגינם ניתנים ימי חופש לעובדים:

• יום הולדת הנביא
• יום עליית הנביא השמימה
• תחילת חודש רמדאן
• עיד אל פיטר
• עיד אל אדחה – חג הקורבן
• ראש השנה המוסלמי

לאוכלוסייה המוסלמית, בשל חגיהם, מגיעים בשנה, סך הכל 11 ימי חופש.

לדת הנוצרית יש שישה חגים, אשר בגינם ניתנים ימי חופש לעובדים:

• ראשית השנה
• חג ההתגלות
• יום הבשורה
• פסחא
• עליית ישו השמימה
• חג המולד

לאוכלוסייה הנוצרית, בשל חגיהם, מגיעים בשנה, סך הכל תשעה ימי חופש.

לדת הדרוזית יש ארבעה חגים, אשר בגינם יש ימי חופש לעובדים:

• עיד אלח'דר – אליהו הנביא
• הנביא שועייב – יתרו
• הנביא סבלאן
• עיד אלאחדה – חג הקורבן

לאוכלוסייה הדרוזית, בשל חגיהם, מגיעים בשנה, סך הכל עשרה ימי חופש.

תשלום עבור ימי חופש – בשל חג

מעניין לגלות כי חוק הגנת השכר דווקא אינו עוסק בנושא דמי חג, אך חוקים אחרים כן נותנים את הדעת על הנושא.

רובם הגדול עובדי המשק במדינה, מקבלים תשלום עבור ימי החג בהם אינם מגיעים לעבודה, אך קיימים מספר כללים ומשתנים.

איך זה עובד?

• עובדים ששכרם חודשי, יהיו זכאים לתשלום מלא בעבור אותם ימי חג, בהם יש חופש – כדין שכר של יום עבודה רגיל.
• עובדי משמרות, אשר שכרם שעתי, יומי או קבלני, יהיו זכאים לתשלום מלא בעבור אותם ימי חג, בהם יש חופש – כדין שכר של יום עבודה רגיל, בתנאי ראשון ש: ותק עבודתם במקום העבודה עולה על שלושה חודשים ובתנאי שני ש: אותו עובד עבד יום לפני החג ויום אחריו.

לעובדים, אשר דתם אינה יהודית, יש זכות לבחור האם הם מעוניינים לנצל את ימי החג של דתם כימי חופש בתשלום, או לנצל את ימי חגי ישראל היהודיים על מנת לקחת ימי חופש בתשלום.

עבור כלל העובדים, בכל הדתות, לא יינתן תשלום בעבור יום חופש בגין חג – אשר נופל על אחד מימי המנוחה השבועית.

באשר לעובדים אשר מחויבים, מתוקף תפקידם, לעבוד גם בימי חג

תיירות, מלונאות, הסעדה… לא מעטים מקומות עבודה בהם העובדים נדרשים לעבוד גם בימי חג.

עובדים שכאלו, יקבלו תשלום עבור ימי עבודה אלו, כאילו היו ימי שבת. כלומר, תוספת של 150% על השכר הרגיל.

תביעת המעסיק עבור דמי חג שלא התקבלו

על פי תביעות עבר, אשר טופלו על ידי בתי הדין האזוריים לעבודה, ניתן להסיק כי קבלת דמי החגים הם זכות חוקית לכל דבר, אשר מעוגנת בצוי הרחבה שונים.

על כן, בדיוק כמו כל זכות עובד – אשר מופרת על ידי המעסיק, גם פה העובד יכול להגיש תביעה כנגד מעסיקו, בעבור כספי דמי חג אשר לא שולמו לו.

חשוב לזכור כי לאחר שבע שנים, חלה התיישנות על חוק זה ותביעה מסוג זה כבר לא תהיה אפשרית.

כאמור, במידה והמעסיק הפר את חובת תשלום דמי החגים, העובד יכול להגיש כלפיו שני סוגים של תביעות:

• תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה
• תביעה לבית הדין האזורי, הקרוב למקום העבודה עצמו

על העובד לדעת כי במידה והוא תובע את דמי החגים, אשר כביכול אינו קיבל, חלה עליו "חובת ההוכחה".

הוא יהיה מחויב לפרט את תאריכם של אותם ימי חג שבגינם הוא תובע כספים, בנוסף הוא צריך יהיה להראות כי הוא עמד, באותה התקופה, בכל תנאי קבלת דמי החגים (כגון וותק עבודה).

אם כך, תשלום עבור דמי חג הוא נושא המעוגן בחוק ועל המעסיק לעמוד בתשלומים אלו.

לסיכום, נגדיל לעשות ונציין, כי המעסיק אינו מחויב בחוק להעניק לעובדיו שי מתנה לחג, אך יחד עם זאת – במידה ולאורך השנים המעסיק כן נהג לתת שי לחג, ניתן לומר שמחובתו להמשיך ולפעול באותה הדרך… עוד נוסיף כי קיימים הסכמי עבודה אישיים או קיבוציים אשר כן מעגנים את חובת המעסיק בדבר מתן שי לחג עבור כלל עובדיו.

שיהיו חגים שמחים 🙂