חוק קבלת קביעות – משמעות קביעות בעבודה

בישראל, לא קיים חוק הנוגע לקבלת קביעות כללי. למעשה, החוק איננו מחייב אף גוף ואף מעסיק להעניק קביעות לעובדים, בשום צורה. הקביעות כמושג מחייב מופיעה בעיקר בהסכמי עבודה מפעליים, וכן בתקנות השירות של עובדי המדינה (התקשי"ר). כלומר, נושא הקביעות רלוונטי בעיקר עבור עובדי המדינה במגזר הציבורי, עובדי הרשויות המקומיות, ובחלק מהארגונים הממשלתיים שהופרטו לאורך השנים. גופים פרטיים לרוב אינם מציעים לעובדיהם את אפשרות הקביעות, למעט מקרים חריגים.

מה זה קביעות בעבודה?

קבלת קביעות בעבודה משמעה כי ההסכם אשר נחתם בין העובד לבין מקום העבודה איננו מוגבל בזמן. העסקתו של העובד איננה מוגבלת, ותימשך באופן עקרוני עד פרישתו לפנסיה בגיל הפרישה. העובד רשאי כמובן להתפטר כרצונו, אולם משמעות קביעות בעבודה היא כי מקום העבודה יכול לפטרו רק במקרים חריגים, ורק בטוענות מסוימות.

כמובן, קבלת קביעות בעבודה אין משמעה כי העובד יכול לפרוק מעליו כל עול. גם לאחר קבלת הקביעות, מקום העבודה רשאי לפטר את העובד במקרים חריגים. למשל, עובד אשר לא מגיע כלל למקום עבודתו ומסתמך על כך שהקביעות תגן עליו, יגלה במהרה כי בפועל המצב שונה. עובד אשר הפגין התנהגות בעייתית וחריגה, מעל בכספי או באמון החברה או ניצל לרעה את מעמדו, יפוטר גם הוא על אף הקביעות. הקביעות איננה מאפשרת לפטר עובד על סעיפים של חוסר שביעות רצון, חוסר מוטיבציה, חוסר התאמה או סעיפים הנחשבים קבילים בעת פיטורים רגילים, אולם היא איננה מגינה עליו באופן הרמטי ובכל סיטואציה.

כאמור, בספר החוקים הישראלי לא מופיע חוק קביעות בעבודה בשום נוסח ובשום צורה. המדינה איננה מחייבת את המעסיקים השונים להעניק קביעות לעובדים, ואיננה מגינה במובן זה על ציבור העובדים שלה.

מתי מקבלים קביעות בעבודה?

אחת השאלות המרכזיות העולות בנושא קביעות בעבודה היא: אחרי כמה זמן מקבלים קביעות בעבודה? מאחר ואין בישראל חוק המסדיר את הקביעות באופן כללי במשק הישראלי, התשובה לכך משתנה מאוד בין מקומות עבודה שונים. במקומות בהם הקביעות נקבעה על פי הסכם עבודה קיבוצי בזכות ועד עובדים חזק, תנאי הקביעות יהיו ככל הנראה שונים בהשוואה למקומות בהם הקביעות ניתנת על רקע התקשי"ר הממשלתי.

באופן כללי ניתן לומר כי הקביעות ניתנת לאחר תומה של תקופת ניסיון מסוימת, הקבועה מראש ומוגדרת בחוזה ההעסקה. על פי רוב, מדובר יהיה בתקופת העסקה של מספר שנים, לרוב בין שלוש לחמש. קיימים מקומות עבודה בהם הקביעות ניתנת לאחר תקופה ממושכת יותר.

הקביעות היא כמובן משאת נפשם של העובדים. הקביעות מאפשרת לעובד ליהנות מביטחון תעסוקתי משמעותי, ומידיעה ברורה כי מקום עבודתו בטוח וקבוע. המגזר הפרטי ברובו הגדול לא מציע לעובדיו את האפשרות של הקביעות. בשל כך, את מידת הביטחון התעסוקתי הגדולה ביותר ניתן למצוא לרוב במגזר הציבורי. נושא קביעות במגזר הציבורי הוא מוכר וידוע, המבטיח לעובדים את המשך התפרנסותם בכבוד עד גיל הפרישה.

התחמקות ממתן קביעות

קיימות חברות שונות הנמנעות במכוון מהענקת קביעות לעובדיהן, על אף שחוזי העבודה מאפשרים לעובדים לקבל את הקביעות. יש שתי טכניקות עיקריות המנוצלות במטרה למנוע מהעובד את השגת הותק הנדרש. הראשונה היא העסקה באמצעות חברת קבלן. חברות ממשלתיות שונות בוחרות שלא להעסיק את עובדיהן באופן ישיר, אלא דרך גוף שלישי. מאחר והעובדים לא צברו את ותק העבודה הנדרש בחברה הממשלתית, הם אינם זכאים לקביעות גם לאחר 20 שנות עבודה במקום.

דרך נוספת להתחמקות מהענקת קביעות, שהייתה מקובלת בעבר, היא פיטורין מדי תקופה קבועה. בחברות שונות נהגו בעבר לפטר את כל העובדים אחת לשנה או אחת לתקופה ממושכת יותר, ולקבלם לעבודה מחדש מיד עם כניסת הפיטורין לתוקף. באופן זה, מנעו מהעובדים לצבור ותק רצוף בעבודה. אי-צבירת הותק הוביל, כמובן, לאי צבירת זכויות שונות – ביניהן גם הזכות לקביעות.

היום, רוב החברות ומקומות העבודה אינם נוקטים בשיטת הפיטורים הקבועים. עם זאת, חברות רבות מאוד מקפידות להעסיק עובדים דרך חברות קבלן, ובכך למעשה פוגעות בזכויות העובדים, גם אם באופן חוקי. כל עוד העובד הסכים לתנאי ההעסקה, והסכים להיות מועסק דרך חברת הקבלן, יש להדגיש כי מקום העבודה אינו מבצע אף עבירה. על אף שמדובר בנוהג שלא נועד לסייע לעובדים, דרך ההעסקה הזו חוקית לגמרי. העובדים אינם רשאים לדרוש זכויות נוספות, שהיו מגיעות להם לו היו מועסקים באופן ישיר על ידי מקום העבודה.

 ביקורת חברתית על נושא הקביעות

בחברה הישראלית, נמתחת ביקורת רבה על נושא הקביעות – בעיקר במגזר הציבורי. רבים טוענים כי הקביעות יוצרת מצב בו לעובדים אין כל מוטיבציה לעבוד. גם במקרים בהם העבודה תתבצע באופן שאיננו מיטבי ובעצלתיים, לא ניתן לפטר את העובד. כשמדובר על עובדים המשרתים את הציבור, והאזרחים נסמכים על שירותיהם – נוצר מצב בו לעובדי המדינה אין מוטיבציה להעניק שירות איכותי וטוב לאזרחים.

כהוכחה לכך, נהוג לתת כדוגמא את מידת הפריון של המגזר הפרטי. במגזר הפרטי, בו לא קיימת קביעות כמעט בכלל, עובד שאיננו עובד באופן יעיל ואיכותי ימצא את עצמו במהירות יחסית מחוץ למקום העבודה. לכן, לעובדים במגזר הפרטי יש תמריץ אינהרנטי לעבודה טובה ואיכותית. עם קשר לנושא זה או ללא קשר אליו, איכות העבודה במגזר הפרטי באמת נוטה להיות גבוהה יותר בהשוואה כללית למגזרים אחרים.

על אף הביקורת הרבה, נכון להיום לא נראה כי מדינת ישראל צפויה לבטל את הקביעות הנהוגה בה. בחברות ממשלתיות, ברשויות מקומיות ובמקומות נוספים, יש הרואים את הביטחון התעסוקתי כחשוב ומשמעותי יותר משאלת טיב העבודה. במקום להקטין את מידת הביטחון התעסוקתי, מקומות העבודה מעדיפים למצוא דרכים חלופיות לתגמל ולתמרץ את עובדיהן.