בישראל קיימים חוקי עבודה מפורטים מאוד שמטרתם היא לעגן בחוק את זכויות העובדים. באופן מסורתי, בישראל הייתה תמיד מודעות לנושא זכויות העובדים ולמעמד של עובדים באופן כללי. אחת מהסיבות לכך היא שרבות מהתקנות חוקקו בימי שלטון מפא"י – שהייתה מפלגה עם נטייה סוציאליסטית מובהקת. למרות שעברו מאז תקופת מפא"י ימים רבים, הדאגה למעמד העובד המשיכה להיות גורם דומיננטי בשוק העבודה בישראל. בנוסף לכך, ישנם ארגוני עובדים חזקים מאוד בתחומים רבים – ובראשם ההסתדרות, שלה מעמד מיוחד בשוק העבודה בארץ.
בשנים האחרונות נוהלו מספר מאבקים ציבוריים בנושאי עבודה, שהבולט שבהם הוא מאבקם של עובדי הקבלן לקבל זכויות רבות יותר ולסבול פחות מניצול של המעסיקים. מאבק זה נשא פרי, והתקבלו חוקים חדשים ותיקונים לחוק ששיפרו את מעמד עובדי הקבלן.
בנוסף לחוקים מיוחדים אלה, קיימים חוקי עבודה המסדירים את הדברים המהותיים שקשורים לאופי ההעסקה של עובדים שכירים במשק. חוקים אלה מסדירים נושאים כמו זמני העבודה, מספר השעות המקסימלי לעבודה, כמות ההפסקות שמגיעה לעובדים וכן חוקים המסדירים את נושא השכר ותשלום השכר, תשלום התנאים הסוציאליים הנלווים וגם תשלום פיצויי הפיטורין. התקנות הנוגעות להסדרת זכויות העובדים וחוקי העבודה הן רבות מאוד, וקצרה היריעה מלהתייחס לכולן, אך אנו מביאים לכם את עיקרי הדברים ואת רוח התקנות שמהן ניתן להשליך גם על מקרים אחרים.
חוקים הנוגעים לשעות העבודה, להפסקות ולשכר
חוקי שעות עבודה בישראל קובעים כי שבוע עבודה צריך לכלול עד 45 שעות ולא יותר. בשבוע עבודה של חמישה ימים ניתן לעבוד כל יום עד 9 שעות, ואילו ביום עבודה של שישה ימים, ניתן לעבוד רק עד 8 שעות ביום. מעבר לכך, כל שעה נחשבת כשעה נוספת ועליה להיות מתוגמלת בהתאם.
על פי חוק הפסקה בעבודה, ביום של שמונה שעות עבודה ומעלה, כל עובד זכאי ל-3/4 שעה הפסקה. ההפסקה יכולה להיות מחולקת לכמה חלקים נפרדים, ובכל מקרה הפסקות קטנות וקצרות שהעובד לוקח כדי להתרענן אינן נספרות בחישוב זה.
חוק העבודה גם מגדיר שכר מינימום חודשי ושעתי. קביעת שכר מינימום היא דבר חשוב ומהותי בחברה שרוצה לשמור על זכויות העובדים שלה. בישראל כיום, שכר המינימום החודשי עומד על 5,300 ₪ ואילו שכר המינימום השעתי עומד על 29 ₪ לשעה. שכר זה מתייחס לעובדים בגירים מעל גיל 18. עבור קטינים יש שכר שונה, שפרטיו יובאו בהמשך.
השכר החודשי צריך להיות משולם לא יאוחר מה-9 בחודש שלאחר מכן. תשלום שכר לאחר תאריך זה נחשב כהלנת שכר לכל דבר. בנוסף לכך, חוקי העבודה בארץ מגדירים הטבות שכר נוספות שהעובד זכאי להן – תשלום דמי נסיעה, צבירת ימי חופש, צבירת ימי מחלה ותשלום של דמי הבראה אחת לשנה.
בכל הנוגע לקרן פנסיה, החוק מחייב את המעסיק להפריש לפנסיה לאחר חצי שנה של עבודה. במקרה בו לעובד יש קרן פנסיה פעילה, הוא מחויב להתחיל בהפרשות הפנסיוניות כבר לאחר שלושה חודשים.
מה קובע החוק בנוגע לעבודה בשבת?
עבור ישראלים רבים, שבת היא יום קדוש שבו אסור לעבוד. אמונה זו משותפת גם ליהודים דתיים וגם לשומרי מסורת רבים בארץ. החוק מחייב קיום יום מנוחה שבועי, והוא נקבע כיום שבת. למרות זאת, עסקים רבים (כמו מוקדי שירות ותמיכה או תחנות דלק, למשל) פועלים גם בשבת. במקרה זה חשוב לדעת כי לא ניתן לחייב עובד לעבוד בשבת אם הדבר מנוגד לערכיו. עסקים שפועלים ביום שבת דואגים בדרך כלל לשלם תעריף עבודה גבוה יותר לעובדים שלהם שמגיעים ביום המנוחה הכללי.
חוקי עבודה לבני נוער
בכל הנוגע לעבודה של בני נוער, ישנה התייחסות שונה לגובה שכר המינימום שהם זכאים לו. עובדים עד גיל 16 זכאים לשכר מינימום שעתי של 21.45 ₪. עובדים בגילאים 16 עד 18 זכאים לשכר מינימום שעתי של 25.43 ₪.
במקביל לשכר המינימום השונה לבני נוער ולקטינים, ישנן גם תקנות בחוקי העבודה שנועדו לתת להם שכבה נוספת של הגנה מפני ניצול של מעסיקים, מכיוון שמדובר בפלח אוכלוסייה שפחות מודע לזכויות שלו ושקל יותר לנצל בתואנות שונות.
איך צריך להתנהל הליך פיטורין?
כחלק מתקנות חוקי העבודה, נקבע גם כיצד צריך להתבצע כל הליך פיטורין. הליך זה חייב להתחיל בהודעה מסודרת של המעסיק לעובד שהוא נקרא לשימוע לפני פיטורים. ההודעה צריכה להימסר מוקדם מספיק, על מנת שהעובד יוכל להתכונן לשימוע. ההודעה צריכה גם לכלול את כל הנימוקים שבעקבותיהם הוחלט להתחיל בהליך פיטורין. השימוע עצמו צריך לאפשר לעובד להשמיע את טיעוניו ולהסביר מדוע לא צריך לפטרו. כל הליך שימוע שבו לא ניתנת הזדמנות ראויה לעובד להשמיע את דבריו, או הליך שהוא "טכני" בלבד ואינו נערך בצורה קשובה להסברי העובד הוא הליך שימוע פסול.
לאחר השימוע צריכה להימסר בכתב סיכום של הפגישה ותוצאות ההחלטה. במידה ולעובד יש וותק של יותר משנה באותו מקום עבודה – הוא זכאי לקבלה של דמי פיצויי פיטורים בתוך 15 יום מתום מועד יחסי העבודה בין שני הצדדים.
לסיכום
למרבה הצער, עובדים רבים אינם מודעים לזכויות שלהן ונפגעים לא פעם בעקבות זאת. דיני העבודה בארץ הם מתקדמים למדי בנושאים רבים, ומאפשרים לעובדים לשמור על זכויותיהם ולפנות לבית הדין לעבודה במקרה הצורך. כאשר מגיעים למצב של ניהול לתביעה בבית המשפט, חשוב להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי שיוכל לסייע בהצלחת התביעה. כמו כן, במקומות עבודה רבים ישנם וועדי עובדים פעילים, וחשוב להיעזר גם בהם בכל מקרה של פגיעה בזכויות העובד או בתנאי העבודה.
